מה שבא לי,מה שטוב לי

פרק 21-אהב

~כעבור חצי שנה~
נקודת מבט כללית-
בחודשים האחרונים המון השתנה,החבורה אפילו קצת התרחקה ואף התפרקה,ליאן באמת נפרדה מרוי..הוא לקח את זה קשה ורק לפני חודש יצא מזה וחזר להיות סטוציונר,בשבועיים הראשונים הוא גם שתה המון אבל אבישג הצליחה לגרום לו לעצור עם השתיה,עם הסטוצים לא כל כך הלך לה..אבישג עם הזמן רק נהיית יותר חולה..הטיפולים לא כל כך מועילים רק מרחיקים את המועד..היחיד שיודע זה רוי והיום,היום היא החליטה שהיא מספרת לאלמוג,אהבה שלהם מיום ליום רק גודלת וכואב לה שהוא לא יודע שהיא לא תשאר איתו עוד הרבה..רומי ועידן נפרדו,לא כל כך הסתדרו רבו המון והחליטו שעדיף להישאר חברים טובים..
נקודת מבט אבישג-
(הם לפני יומיים יצאו לחופש הגדול-התאריך היום 22/6)
החלטתי שהיום אני מספרת לאלמוג ואחרי זה אני מספרת לכולם ומאחדת אותם שוב,לפני שאלך
"בוקר טוב" ירדתי למטה מוצאת את רוי אוכל קורנפלקס
"בוקר טוב אחותי" הוא החזיר נושק לראשי
"החלטתי שאני מספרת היום לאלמוג" שיתפתי אותו
"הגיע הזמן! בהצלחה אחותי" אמר נושק שוב לראשי ועולה למעלה חזרה לחדרו עליתי גם אני לחדרי והתארגנתי מתכוונת ללכת להעיר את אלמוג.לפני שיצאתי עברתי ליד החדר של רוי והודעתי לו שאני יוצאת ושלחתי גם הודעה לאבא ויצאתי
דפקתי בדלת ביתו וסבתא שלו פתחה לי
"אוו אבישגו שלום" אמרה ונשקה ללחיי
"היי מה שלומך?" שאלתי בחיוך
"ברוך ה' לכי תעירי את המפלצת" אמרה בחיוך
"אני עררר" הוא צעק מחדרו וצחקנו
"טוב אני אלך למפלצת"אמרתי בחיוך והלכתי לחדרו
"בוקר טוב מפלצת שלי" אמרתי קופצת עליו
"בוקר טוב יצור קטן ויפה שלי" הוא אמר בחיוך מנשק לפי
"קום תתארגן אנחנו צריכים לדבר" אמרתי .
"זה לא נשמע טוב..את אממ.." החיוך שלו נמחק והוא התחיל לגמגם
"הכל בסדר,מאמי תרגע אני לא הולכת להיפרד ממך"הרגעתי אותו
"נבהלתי" הוא אמר מנשק אותי נשיקה יבשה וקם לשירותים לעשות את אירגוני הבוקר שלו
"אז מה יש בייב?" הוא חזר והתיישב לידי
"אוקיי אז בתור התחלה אל תכעס עליי אני מצטערת שכל הזמן הזה לא אמרתי כלום אבל.." אמרתי ועצרתי לנשום.
"אז ככה..לפני חצי שנה ביום הולדת שלי שאדיר נכנס והתעלפתי ולקחתם אותי לבית חולים? אז גילו אצלי משהו ולא הסכמתי שיספרו לאף אחד.היחיד שגילה על זה וזה היה בטעות זה רוי..הוא ראה אותי יום אחד מקיאה דם ודרש לדעת הכל.." אמרתי ונעצרתי שוב לנשום
"שוג שלי..מה..מה גילו לך?" הוא שאל בחשש
"גילו שיש לי..אלמוג אני חולה בסרטן"זרקתי את הפצצה הזאת השפלתי את ראשי ונהיה שקט..הדבר היחיד שהוא עשה זה לעטוף אותי אליו ולחבק
"למה..למה..למה לא סיפרת לי?"שאל בלחש ובקול רועד,כשהרמתי את ראשי פגשתי בעייניו דאגה ודמעות של כאב
"לא יודעת,כאב לי פחדתי" אמרתי גם אני בוכה
"ומה עשית?" הוא שאל ו סיפרתי לו הכל,שאני בטיפולים והמשכתי שלא הפסקתי
"ומה הרופאים אומרים עכשיו?" שאל בחשש
"ש..אלמוג..ש..לא נשאר לי הרבה.." אמרתי בבכי שהתגבר וככה ישבנו בוכים ומחובקים
"כמה?" שאל
"אלמוג..." ניסיתי לשכנע שלא ישא
"כמה?!" חזר על זה שוב בקול רם
"נתנו לי תאריך..2/7" אמרתי בשקט
"אבישג זה עוד מעט..רגע..זה יום אחרי ה.." הוא התחיל להגיד
"היום הולדת 17 שלך..כן" אמרתי בכאב
"וזה גם כמה ימים אחרי היום הולדת של רוי.." הוא אמר
"אני צריכה שאת ה10 ימים האלה תעזור לי להעביר בצורה הטובה ביותר..אני מתחננת" התחננתי בפניו
"בבקשה ממך תגידי לי שיש פתרון..אני מתחנן.." התחנן גם הוא
"אין אלמוג שלי אין" אמרתי בכאב,ובכי.
והוא פשוט חיבק אותי ובכה יחד איתי
"נעבור את זה ביחד" הוא אמר אבל אני רואה שקשה לו לעקל את זה
"אני מתכננת את היום הולדת של רוי תעזור לי?" שאלתי
"ברור" ענה
וככה התחלנו פתחנו קבוצה בווצאפ הודענו לכולם 'שב-27/6 כולם אצלי בבית חוגגים לרוי' והחלטתי ששם אני מספרת לכולם..חמישה ימים לפני הסוף
נפרדתי מאלמוג והבטחתי לו שבערב אנחנו הולכים לקולנוע ולגלידה לבלות ביחד לבד
הלכתי הביתה פתחתי קבוצה גם לאלמוג והודעתי להם שב1/7 אצלו בבית.. לפני שיצאתי מביתו דיברתי עם סבתו ושאלתי אם זה בסדר היא כמובן הסכימה
בערב התארגנתי וכשסיימתי אלמוג חיכה לי בחוץ והחלטנו ללכת ברגל..הערב עבר בכיף ראינו סרט אכלנו גלידה עד שהייתה לי בחילה ורצתי לאיזה סימטה להקיא דם אלמוג כמובן רץ אחרי ותפס לי את השיער והרגיע וניחם והכי חשוב -אהב
אחרי זה הלכנו מתחבקים ברחוב עד לקיוסק הוא קנה לי מים ושטף לי את הפה
"איך את עכשיו?" שאל כשהתיישבנו על המדרכה
"יותר טוב..תודה אהובי" עניתי
"תמיד אהובתי"
"אני מזה מצטערת שהרסתי לנו ו.." הוא קטע אותי
"שלא תעזי להצטער על זה בכלל..זאת ממש לא אשמתך" דרש וחיבקתי אותו
"אני אוהבת אותך" אמרתי בכנות
"אני אוהב אותך" החזיר והתנשקנו
"אני אלווה אותך הביתה יאללה" הוא אמר וקמנו וככה הלכנו ברחוב מחובקים עם חיוך מעבירים צחוקים ובדיחות,זה היופי אצלי ואצל אלמוג כשקורה לנו משהו לא נעים אנחנו מעדיפים להעביר אותו בצחוקים וכיף
"תודה מאמי היה לי ערב מושלם" הודתי לו והתנשקנו
"בכיף בייב,לילה טוב" הוא אמר והתקדם לשער
"רגע" קראתי לו,אין אני לא מסוגלת אני מעדיפה שהעשרה ימים האלה נישן ביחד
"אתה רוצה להישאר לישון?" שאלתי בחיוך
"את לא יכולה בלעדיי אה?" אמר בחיוך ועטף את ידו סביב כתפיי וככה התקדמנו חזרה לבית
"כנראה" מלמלתי חזרה בחיוך
בזמן שאלמוג לקח בגדים מרוי החלפתי בגדים לפיגמה..אלמוג נכנס לחדרי כבר לבוש וככה נכנסנו למיטה לישון ביחד בכמה ימים האחרונים שנשאר לי
"מאמי שלי תודה על הכל אני אוהבת אותך לילה טוב" אמרתי כשנשכבנו במיטה מחובקים
"בייב שלי אני אוהב אותך יותר לילה טוב" אמר חזרה וככה שקענו לשינה מתוקה ו טובה..