מה שבא לי,מה שטוב לי

פרק 22-למשפחה הזאת

*אני מצטערת אם בלבלתי אתכם אבל הגיל של אבישג עכשיו זה 16 וחצי זאתאומרת שביום הולדת שלה היא חגגה 16 לא 17

~27/6~
נקודת מבט אבישג-
היום הולדת של רוי הגיע ואיתו כל ההכנות בכל זאת היום הולדת הראשון והאחרון שאני איתו..ביקשתי מחברים שלו מנס ציונה שיקחו אותו ליום כיף שנוכל לסדר פה הכל..בשעה 20:30 כולם פה ואני מתחילה בהכנות
מהבוקר אני בקניות עם הבנות-כן השלמתי עם ליאן וגם היא באה. קנינו הכל-אוכל שתיה חטיפים קישוטים בלונים ו מתנות
בשעה 18:15 הבית היה מאורגן ומסודר עם כל הקישוטים האוכל והדברים..ביקשתי מהחבורה שלנו ומאביאל נתנאל ועומר לבוא ב19:00 לפני שהחברים האחרים של רוי באים עם רוי בכדי שאני אוכל לספר להם
נכנסתי להתקלח ו להתארגן
לפני שיצאתי מהחדר אלמוג נכנס
"מאמי" אמרתי ו התקדמתי לנשק אותו
"בייב את מוכנה?" שאל כשהתנתקנו
"כן נשאר לי רק לשים מסקרה"
"לא התכוונתי לאיפור בייב התכוונתי אם את מוכנה לספר"
"אני מאמינה שכן..כן אני חייבת"
"טוב אני איתך" אמר ונשקתי ללחייו
"תודה אהובי"
"תמיד אהובתי"
כשיצאנו כל החבורה ואביאל נתנאל ועומר כבר היו פה
ביקשתי מהם שהתיישבו בסלון
"טוב אז ככה ביקשתי ממכם לבוא לפני לא כדי לעזור..ביקשתי כדי לספר לכם משהו"
"אז ככה לפני חצי שנה בערך ביום הולדת שלי התעלפתי ולקחתם אותי לבית חולים..שם גילו לי משהו ולא הייתי מוכנה שאף אחד ידע..היחיד שגילה על זה באותו הזמן היה רוי ולפני כמה ימים סיפרתי לאלמוג..טוב אז אממ גילו שאני..אני חולה בסרטן" זרקתי את זה לאוויר וניהיה שקט כולם היו בהלם
"טוב שמישהו מכם יגיד עכשיו סתם בצחוק עבדנו עליכם" עידן אמר בקול ציני/מתחנן
אחרי 2 דקות שמעתי קול בכי וצעדים רצים הישר אליי לפני ששמתי לב רומי קפצה עליי בחיבוק
"תגידי לי שאת עובדת עליי שאת משקרת תגידי כבר!" היא צרחה עליי
"אבישג זה לא מצחיק תעני כבר תגידי שאת צוחקת!" אביאל קם וצעק עליי
"אבל אני לא" צעקתי ועלו לו דמעות וישר הוא משך אותי לחיבוק
שמעתי את רומי בוכה וראיתי שבן מחבק אותה ופתאום כולם התחילו לבכות
"מה..איך...מה" עומר התחיל לגמגם
כולם באו אליי וככה התחבקנו חיבוק קבוצתי אחד גדול כשכולם בוכים עם כולם..ראיתי את אלמוג מהצד בוכה אבל מחזיק את הטלפון ומצלם את כולנו
אם זה היה זמן אחר הייתי צורחת עליו אבל זה היה רגע כל כך משפחתי ויפה
'בוא תצטרף אלינו'סימנתי לו עם השפתיים והוא התקרב והתחבק עם כולנו
אחרי 10 דקות בערך כולם נרגעו וחזרו לשבת
"איפה..איפה הזה..לאן..זה התפזר" נתנאל ניסה לשאול איפה המחלה בגוף אבל גמגם
"המחלה התחילה בקיבה" עניתי "ו התפשטה לכל הגוף" המשכתי
"בגלל זה בקושי אכלת" מעיין אמרה
"כן"
פתאום אלמוג קם ואמר "טוב תקשיבו בכל זאת היום זה יום ההולדת של רוי ואנחנו הולכים לחגוג לו ולשמוח גם אחרי ההודעה הזאת! אבל לפני שאנחנו חוזרים למצב שמחה אני רוצה להגיד כמה דברים"
"קטנה שלי,אין דבר שאני אוהב בעולם הזה יותר ממך..את שינית אותי לטובה ולימדת אותי לאהוב את הדבר הכי חשוב לי ואני לא יודע מה אני אעשה לעצמי כשלא תיהיי פה.אין לי מילים להסביר את אהבה שלי אלייך אני רק רוצה להודות על מי שאת ועל כל מה שעשית למעני בחצי שנה האחרונה את מתנה ואת..את הבן אדם הכי חזק שאני מכיר ואני אוהב אותך הכי בעולם" הוא אמר עם דמעות בעיניים וככה כולם כולל אני
"אני רוצה להראות לכם משהו שעשיתי,אני לא מצטער או אצטער עליו לעולם" אמר והרים טיפה את שרוול ימין שלו..התגלה אלינו קעקוע ענק שכתוב 'אבישג וקנין אני אוהב אותך לנצח' בכלב מסולסל ויפה..בשניה שראיתי את זה התחלתי לבכות
"רגע זה לא הכל" הוא אמר והוריד את חולצתו
למעלה בחזה בצד שמאל ליד הלב,היה מקועקע לב ובתוכו כתוב'A&A'
"אתה מטומטם למה עשית את זה"שאלתי בלחש כשהוא התקדם לחבק אותי
"כי זאת האמת ואני רוצה שתיהיי איתי ותיהיי מקועקעת עליי לנצח נצחים" הוא אמר בחיוך ונישק אותי
"טוב זהו למען רוי חוזרים לשמחה,הם תכף מגיעים" בן קם ואמר
עד שרוי הגיע כולם לקחו אותי לשיחות לבד
כל שיחה הייתה בכי אחר חיבוק אחר ותמיכה אחרת..לאף אחד לא סיפרנו את התאריך..העדפתי ככה
בשיחה עם גל אחרי שדיברנו על הנושא שאלתי לשלומו..לפני חצי שנה הוא סיפר לי שהוא הומו ושהוא מאוהב בדניאל אבל אין לו אומץ לעשות כלום
"נו מה קורה איתך" שאלתי
"אני יכול לספר לך משהו שמח?" שאל עם ניצוץ בעיניים
"ברור" עניתי בחיוך
"אז רגע " הוא יצא וחזר עם דניאל וסגר את הדלת אחריו
"אנחנו ביחד" אמר עם חיוך אחרי שהתיישבו חזרה
"יאאא קולולו מזל טוב אהובים בשבילי תעשו משהו?"
"בטח" דניאל ענה
"בואו נספר פה לכולם"
"אממ אני לא..דניאל לא ירצה אני יודע.." גל התחיל להגיד דניאל קטע אותו
"עושים את זה" דניאל אמר וגל חייך
"יששששש"צעקתי וחיבקתי אותם
חזרנו לסלון לכולם וראיתי בשעון שעוד חמש דקות רוי וחברים שלו פה
"חברים עוד הודעה" אמרתי בקול
"עוד משהו עצוב?" עידן שאל בייאוש
"הפעם לא" עניתי בחיוך
"טוב עדיף מאוחר מאשר לעולם..אממ" דניאל התחיל "אנחנו ביחד" דניאל וגל אמרו ביחד
"ביחד ביחד?" אלמוג שאל בהלם
"כן" גל ענה
"מזל טוב אחים שלי" אלמוג קם לחבק אותם וחייכתי אליו. וככה כולם המשיכו..קמו וחיבקו אותם ואמרו להם מזל טוב
"אמרתי לכם שהכל יהיה בסדר" צעקתי עליהם מחבקת אותם
"טוב כולם בעמדות שלהם? עידן במוזיקה בנות קונפטי ובלונים והשאר צועקים הפתעה?" אביאל אמר
"עמדות? באמשך יש לך את זה ביותר מפגר?" נתנאל אמר צוחק
"אוי שתוק" אביאל אמר
כמה אני אתגעגע לצחוקים שלהם,לטימטום של אביאל לרגעים היפים ו הטובים עם כולם פה,למשפחה הזאת..מהחלון ראיתי את רוי וחברים שלו מתקרבים
"שלוש שתיים אחת" צעקתי אליהם בלחש

**אני אישית הכי אהבתי את הפרק הזה..פרק מרגש❤