מה שבא לי,מה שטוב לי

פרק 2-ערסים זה עם

נקודת מבט אבישג-
רומי באה איתי למזכירות כדי לבדוק איזה כיתה אני והכל..
"את יודעת שמעתי עלייך הרבה" היא אמרה בדרך
"עליי? מאיפה?" שאלתי
"עידן,אנחנו ידידים טובים,הוא מדבר עלייך הרבה..בקטע של אחים שלא תיבהלי או משהו..הוא דואג לך והוא ביקש שנעזור לך להשתלב פה" אמרה מחייכת
"וואו תודה את יודעת את לא חייבת..וסורי על איך שהגבתי להוא.. אני לא כזאת..כאלו כן אני כזאת אבל זה יחס גורר יחס" אמרתי והיא חייכה
"קודם כל זה לא קטע של חייבת את דווקא ממש חמודה,והקטע עם האלמוג,הוא כזה לומדים להתרגל..אני אומנם מכירה אותו מעבר,כבר 12 שנים." היא אמרה
"וואוווו 12 שנים??? הרבה...איזה כיף זה להיות בקשר עם מישהו כל כך הרבה זמן..זה לא חייב להיות רומנטי,אבל היה בניכם משהו?"שאלתי לא בטוחה
"פחחחחחח אני ואלמוג?? אני ואלמוג כמו שאמרתי כבר שנים מכירים אבל תמיד היינו כמו אחים..תיראי אני תאומה של בן ואלמוג והוא באמת בנשמה אחים...ובן לא היה נותן לאלמוג לפגוע בי,אלמוג סטוציונר ככה ש..." הסבירה ואני הנהנתי
"חוץ מזה גם אלמוג לא היה נותן לעצמו ולאחרים לפגוע בי,בואי זה פה" היא גיחחה ונכנסנו למזכירות
"שלום אני אבישג וקנין,אני חדשה איזה כיתה אני?" שאלתי את המזכירה הנחמדה
"הו שלום אממ שניה אבדוק.." אמרה ובדקה
"את בכיתה י'2,ואלו המפתחות ללוקר..את רוצה שאצרף לך מישהי שתעזור...הו רומי סליחה לא ראיתי שכבר דאגת לה" אמרה המזכירה
"זה בסדר אהובה תודה אני אדאג לה" אמרה רומי ויצאנו
"את בסדר את" רומי אמרה לי כשהיינו בדרך ללוקר להוציא דברים לשיעור
"תודה גם את" אמרתי וצחקנו
"את מסקרנת אני רוצה להכיר אותך..רוצה לבוא אליי היום אחרי בצפר ונדבר על הכל?..גם אעדכן אותך על מה קורה פה וכבר תתארגני אצלי למסיבה" אמרה
"בכיף אני אשמח,את צריכה אבל לדעת אני לא נפתחת כל כך מהר.." הודעתי והיא הנהנה הוצאנו ציוד מהלוקר ובדיוק היה צלצול
"בואי שבי לידי" רומי אמרה ונכנסנו לכיתה
"בוקר טוב תלמידים,היום צריכה להגיע אלינו תלמידה חדשה..." המורה נכנסה ואמרה אך רומי קטעה אותה
"אממ המורה היא פה לידי" רומי אמרה ולקחה את ידי והרימה למעלה
"אהה שלום חמודה בואי אציג אותך" אמרה המורה וקמתי
"תכירו תלמידים זאת אבישג וקנין תתנהגו אליה יפה"המורה אמרה וחזרתי למקום..בדרך למקום אחד קרץ לי ואמר לחבר שלו בקול שאשמע גם"פששש איזה כוסית אני מת שתיכנס למיטה שלי" אמר וקרץ לי שוב..איכ
"אז תמות" עקצתי אותו וחזרתי לשבת ליד רומי שלא הפסיקה לצחוק...סוף השיעור הגיע ואני התעכבתי עם הדברים
"נו שוגה הבנים מחכים לנו במחששה" זירזה אותי רומי
"רומה אני אבוא לשם עוד מעט לכו" אמרתי לה והם יצאו
הסתובבתי חזרה לתיק כדי לסיים לסדר ופתאום הרגשתי מאחורי מישהו
"צריכה עזרה נשמה?" שמעתי את אותו אחד שעקצתי בשיעור
"ממך בטוח לא,תרחק" עניתי לו
פתאום הוא סובב אותי,דחף אותי לקיר בחוזקה ותפס לי תידיים
"בואנה מי את חושבת שאת תנחתי ומהר" אמר "אמרתי תרחק" עניתי בעצבים והוא רק חיזק את האחיזה בי
"ואם לא מה תעשי לי?!" שאל עם חיוך מתגרה
"את זה" עניתי עם חיוך מתגרה גם ולפני שהוא הגיב בעטתי לו לביצים והוא נפל לרצפה נאנק מכאבים
"אמרתי לך תרחק נכון?!" שאלתי בקול רם ועצבני לקחתי את הדברים שלי ובאתי לצאת רק שהוא תפס את היד שלי ומשך אותי שוב לקיר רק הפעם יותר כואב
"איי כוסאמשלך בגבס שחרר אותי עכשיו" צרחתי עליו
"הפעם אין לך מה לעשות חמודה ואם אני ארצה לזיין אותך עכשיו זה מה שאני אעשה ואם אני ארצה להרביץ לך אז אני ארביץ לך הבנת?!" הוא שאל וחיזק את האחיזה...דמעה נפלה מבלי שמתי לב ואני שונאת לבכות ליד אנשים אז הורדתי את הראש
"תרימי עכשיו את הראש!" אמר בקול רם
"לא!" צעקתי חזרה
"אני אחליט מה תעשי אין מי שיעצור אותי חמודה נדפקת!" הוא אמר
"מה אתה אומר?!" פתאום שמעתי קול מוכר וכבר לא הרגשתי את האחיזה הכואבת של הבן זונה הזה,הרמתי תראש פקחתי עיניים וראיתי את עידן מרביץ לו
"די עידן הוא לא שווה את זה" צעקתי ועידן הביא לו בוקס אחרון לעין וקם ממנו ירק עליו ואמר
"אמיר זאת פעם אחרונה שאתה מתקרב אליה,פעם הבאה שאני רק רואה אותך באזור שלה אתה תיהיה מסכן! ילד מוגבל הבנת?!"
הבן זונה שהתגלה בתור אמיר מלמל כמה דברים
עידן התקדם אליי ועטף אותי בחיבוק חם
"ששש נסיכה אני פה הכל בסדר" הוא אמר וליטף את ראשי
יצאנו מה הכיתה והתקדמנו למחששה
"מה זה מה קרה לך?!" אלמוג שאל והופתעתי שהוא שאל
"למה את בוכה??" שאל בן לחוץ
"אממ..אמ..יר..הו..א..." מלמלתי מנסה להגיב
"הלכתי לכיתה לראות למה היא מתעכבת וראיתי את אמיר תופס אותה חזק על הקיר וצורח עליה ומכאיב לה..אחרי שניה הוא היה ברצפה" סיפר עידן
"תודה" אמרתי וחיבקתי אותו והבאתי לו נשיקה בלחי
"אמיר עשה מה?!" אלמוג התעצבן
"הוא כנראה ניסה לאנוס אותי או משהו..." אמרתי ורק אז קלטתי מה באמת קרה ומה היה יכול לקרות אם עידן לא היה מגיע..בשניה שהבנתי רצתי לאיזה ספסל מאחורי בצפר ופשוט בכיתי
מה זה מה קורה לי פה?! עוד לא עברתי שיעור ראשון וכבר ניסו לאנוס אותי! אני צריכה את פתח תקווה לא טוב לי פה אני מתגעגעת..אני מתגעגעת לשיר ולקורל ולתאיר ולנויה החברות הכי טובות שלי ולידידים שלי טל דור אוראל והכי אני מתגעגעת לעומר- החבר הכי הכי טוב שלי,אח שלי,הבן אדם הכי קרוב אליי..ההפרדה הזאת המרחק לא עשו לנו טוב בכינו הרבה וביחד
עברנו מלא ביחד והבטחנו לא לנתק קשר
עומר ונדב בן דוד שלי חברים טובים הם הכירו דרכי אז כשעידן הכיר אותי הוא הכיר גם את עומר,הם חברים לא הכי טובים אבל חברים..אוףף אני כל כך מתגעגעת...
ישבתי על ספסל עם ברכיים מחובקות ובכיתי נראלי איזה חצי שעה
"אז פה את מתחבאת" פתאום שמעתי קול ומיד הרמתי את הראש
"אני לא מתחבאת סך הכל רציתי להיות לבד" אמרתי וניגבתי הדמעות
"למה הנסיכה הקטנה בוכה?" אלמוג שאל
"זה לא באמת משנה ולמען האמת זה גם לא כזה אכפת לך אני טועה?" עניתי
נקודת מבט אלמוג-
"תתפלאי אבל את טועה" עניתי לה וחשבתי על זה למה באמת אכפת לי היא מתנהגת אלי מסריח ואני שותק ועוד דואג לה מה כל כך תופס אותי בילדה הזאת?!
"אוקי זה מפתיע...איך מצאת אותי?" היא שאלה
"תתפלאי אבל גם אני מגיע לכאן כשלא בא לי לראות אפחד"
"ווא וווא אתה מצפה ממני להתפלא הרבה היום" ענתה בגיחוך וגיחחתי גם
"כן הא? יצא לא שמתי לב" עניתי
"לא נורא כולנו בני אדם" ענתה וחייכה
"תיראי התחלנו ברגל שמאל בואי נכיר מחדש" אמרתי
"מסכימה איתך-נעים מאוד אבישג וקנין האחת והיחידה" ענתה וצחקנו כי ככה עניתי לה בפעם הראשונה
"וואי מישהי פה עפה אוקי בואי נזרום עם זה-אלמוג כהן האחד והיחיד" עניתי בגוואה וצחקנו עוד יותר...צלצול קטע אותנו שהבנו שזה צלצול הביתה קמנו
"טוב נראה אותך היום במסיבה?" שאלתי
"כן אני אבוא עם רומי" ענתה
"אוקיי יאלה נראה אותך ביי" אמרתי התחבקנו והתפצלנו
נקודת מבט רומי-
אבישג רצה בוכה מהמחששה ולא הבנו מה קרה...
"רומ רומ תלכי לראות מה קרה?" שאל אותי בן
"בט.." נקטעתי על ידי אלמוג
"אני אלך" אמר אלמוג ו היינו כולנו בשוק והוא יצא וכולם היו עם פרצופים של 'מה הלך פה הרגע'....חזרנו להתעסק כל אחד בעניינים שלו היה צלצול נכנסתי לכיתה,למדנו,שעה אחת וסיימנו כי היום שישי,יצאתי לבחוץ וחיכת לי אבישג
"שוגההה איפה היית??" צעקתי וקפצתי עליה בחיבוק
"ישבתי באיזה פינה עד שהגיע אלמוג ועודד אותי.." ענתה
"וואי חיים שלי בואי נלך ותסבירי לי מה קרה פה" אמרתי והיא הנהנה
הלכנו אלי הביתה
ישבנו ודיברנו
אבישג היא בן אדם שקשה לו להיפתח את זה הבנתי ולכן היא סיפרה לי רק קצת..קצת שבשבילי היה המון
אם זה קצת אז וואו הילדה הזאת עברה המון בחיים
סיפרתי לה גם עליי והגיעה השעה 19:30 "שנתארגן?" שאלתי אותה
"סבבה" ענתה וקמנו להתארגן...(הם לבשו מה שבתמונה-רומי בלבן ואבישג בשחור) סיימנו ב20:50 וב21:00 צריך לצאת
"מוכנות?" בן נכנס ושאל
"כן" עניתי
"רגע" אבישג אמרה
"מה קרה?" שאלתי לא מבינה
"בואו תמונה" אמרה ואני ובן צחקנו
נעמדנו מול המראה הגדולה שלי,אבישג מחזיקה את הטלפון כשאני לידה ובן מהצד השני שלה..הצתלמנו כמה תמונות עד שהמונית מלמטה צפרה
"יאללה אלמוג מחכה לנו למטה במונית בואו" בן אמר וירדנו
"שלום לאחי היקר ולבנות השוות!" אלמוג אמר כשנכנסנו למונית וצחקנו
הגענו למועדון וחצי היו שיכורים גמורים וחלק עוד בהכרה,רוקדים,שותים,או בשירותים איכ מטריד
התקדמנו לחבורה הגדולה שלהם והם הכירו לי את כולם...הערב עד עכשיו מאוד נחמד הכרתי את כולם התחברתי לבנות..
"אחי נודר לכם בראש של הזה של המים במקלחת שאני הולך לראות תמשחק של ריאל מדריד בקיץ שנה הבאה" דניאל אמר לגל לעידן ולאלמוג ואני נקרעתי מצחוק
"כוסעמקק גם אני רוצה" אמר אלמוג
"וואי אחי כיף לך מילה היה לי כסף הייתי בא..מה את צוחקת?" גל ענה לו ואז שאל אותי
"וואי אתם הערסים הורגים אותי...ערסים זה עם" אמרתי נקרעת מצחוק
"אנחנו לא ערסים" גל דניאל ואלמוג אמרו ביחד
"פחחחחחח משתגידו" עניתי עוד נקרעת מצחוק
"כן גם לי היא קוראת ערס לא מבין אותה" עידן אמר
"בואו נגיד את זה ככה אם תיראו מישהי כוסית ברחוב לא תשרקו לה או תסמנו לה משהו מוזר עם היד?" שאלתי
"ברור שכן" הם ענו
"רואים?!" עניתי ו הבנות נקרעו יחד איתי
"הבנתי אותך" אלמוג אמר וקם..לא הבנתי מה עובר עליו עד שהוא הגיע לדיגיי וביקש לשיר קריוקי..אוי ואבוי לנו
**עוד פרק לא סתם פרק ארוך מאוד