מה שבא לי,מה שטוב לי

פרק 1-שינוי גדול

נקודת מבט אבישג-
06:00-הטלפון צילצל
"כוסעמקקק לא רוצה לזוז מהמיטה" נאנחתי וסגרתי את השעון,לקחתי את הטלפון ופתחתי הסתכלתי באינסטגרם,פייסבוק,העלתי לסנאפצט 'בוקר ראשון בנתניה👎😑' וסגרתי את הטלפון,לחצתי שוב לראות את השעה והתאריך '06:30 24/1/16'...אני לא מאמינה שעברתי לגור בנתניה מפתח תקווה,מה אני עושה פה בנתניה?! שם יש לי את החברות הנסיכות שלי את הידידים המדהימים שלי! אוףףףף העיקר יש לי פה את עידן..אני מקווה שאנשים לא יסתבכו איתי פה לא בא לי ריבים וצרות אבל אני עומדת על שלי,תמיד..פחחח איזה לא יהיה לי צרות אני מגנט לצרות אני...טוב כדאי שאני אקום להתארגן שניה לפני שקמתי אבא נכנס לחדר
"בוקר טוב נסיכה של אבא את קמה?" אבא נכנס לחדרי עוד לפני שזזתי בכלל
"בוקר טוב אבא,כן" עניתי
"טוב שוג בהצלחה היום בבצפר וכל דבר שאת צריכה תתקשרי ואם את חוזרת לפני.."
קטעתי אותו כשאני יודעת מה הוא בא להגיד
"לכבד את אמא כן כן אני זוכרת" אמרתי בזלזול
"שוג שלי די אני מבקש ממך..." שוב קטעתי אותו
"אבא די בוא לא נפתח את זה עכשיו אתה רוצה שאני אתייחס נורמלי? תגיד לה שלא תדבר איתי" אמרתי העצבים אין לי כוחות לשיחה הזאת עוד על הבוקר
"אבישג אנט וקנין! אני דורש ממך להפסיק מיד! אני לא מבין למה את כל כך כועסת עלינו!" הוא התעצבן
"קודם כל אבא תנמיך את הטונים שלך! ודבר שני עליה אני כועסת ויש כל כך הרבה סיבות והן מוצדקות! אז תעזוב אותי! והשם שלי זה אבישג! עכשיו תצא אני צריכה להתארגן ולעוף מפה!" התעצבנתי גם אני,הוא נאנח ויצא
טרקתי אחריו תדלת,חטפתי בגדים מהארון(מה שבתמונה) והלכתי למקלחת,ציחצחתי התאפרתי התלבשתי סיימתי ארגונים אחרונים וחזרתי לחדר לקחתי את הטלפון והמטען לקחתי את התיק אדידס שחור על הצד שלי וירדתי למטה הכנתי לי אוכל ועפתי משם.אחרי שיצאתי נזכרתי שאין לי שמץ איפה אני ולאן אני הולכת מפה

נקודת מבט עידן-
07:30 הטלפון צלצל
רגע,אין לי שעון מעורר מי המטומטם מתקשר בשעה כזאת?!
"אנלא יודע למי יש מספיק אומץ להתקשר אליי בשעה כזאת אבל הוא אמיץ מאוד,ובבצפר אני שוחט אותו..." עניתי בקול של בוקר אבל עצבני
"וואלה לא נראלי שאתה תעז לשחוט אותי חמוד" שמעתי את הקול של הנסיכה שלייי שהתגעגעתי אליה מלא מלא
"שוגה??" קמתי למצב ישיבה ועניתי התלהבות
"חחחחחח כן חיימ מה קורה?"
"יאוווו שוגה כמה שהתגעגעתי אלייך מה איתך?"
"אממ איתי דבש רק שאני עומדת באמצע העיר המחורבנת שלך ואין לי שמץ איפה הבצפר" היא אמרה ואז נפל לי האסימון ונזכרתי-שוגה עברה לנתניה!!
"יאוווו חיימשלי שכחתי מזה חכי אני דקה אצלך"
"טוב לדעת שעוד לא עברתי וכבר שכחת אותי חחחח יאלה מחכה לך"
"אני מצטער כפרה עלייך 10 דקות אני אצלך" התנצלתי וניתקתי
קמתי מהר והתארגנתי,התלבשתי,ציחצחתי,חטפתי את הטלפון מהמטען ואת התיק וירדתי למטה
"בוקר טוב נשמה שלי" נשקתי לראשה של אימי שבדיוק הכינה אוכל ודיברה בטלפון עם דודתי
"בוקר טוב קטנה שלי" נשקתי לראשה של אחותי הקטנה בת ה-5
"בוקר טוב נסיכה שלי" ואחרונה נשקתי לראשה של אחותי בת ה-13 וחצי
"בוקר טוב לאחי הגדול או יותר נכון אחי הערס הגדול..." אמרה אחותי הגדולה יותר
"שבי בשקט אני לא ערס"
"טוב אחי" ענתה
"עסבי אותו הוא לא ערס אני אוהבת אותך עידנוס" אחותי הקטנה שירן החזירה לאחותי שירז,צחקתי ועניתי "גם אני אותך קטנה"
חטפתי את המפתחות של האופנוע ובאתי לצאת אבל לפני הודעתי לשירז
"שירז חיים את יודעת כל מה שאת צריכה אני בתיכון מי שמתקרב אלייך..." היא קטעה אותי
"אתה תהרוג אותו כן אני יודעת.." ענתה וחייכתי.באתי להגיד להם ביי אבל הטלפון שלי צלצל
"אה יזין?" עניתי לבן שכפרה עליו מתקשר לכל אחד מאיתנו כל בוקר,לראות שקמנו
"עידן! תדבר יפה! במיוחד ליד האחיות שלך!" אמא שלי צעקה עליי ו שמעתי את שירז ממלמלת "עלק לא ערס.." "סליחה אמא"
"מה אתה צוחק?" שאלתי את בן שנקרע עליי בטלפון
"הורגת אותי המשפחה שלך חוץ מזה מה אתה נשמע כל כך ערני?" שאל
"חכה שניה..ביי אהבות שלי" אמרתי ויצאתי מהבית
"אתה זוכר את אבישג? אקיצר היא עברה אתמול לנתניה ושכחתי והיא התקשרה בבוקר לשאול איפה הבצפר אז אמרתי לה שכמה דקות אני בא לקחת אותה"
"פששש גרמה לך לקום מוקדם כבר אני אוהב אותה" אמר בן
"כן כפרה עליה אני חולה עליה אתם מזה תתחברו אליה,תעזור לי היום איתה בן"
"בטח בטח אל תדאג אחי נראה אותך בבצפר"
'ביי אחי אוהב אותך" ניתקתי ונסעתי לבית של אבישג
"חיים שלייי כמה התגעגעתי!" צרחתי והיא קפצה עליי בחיבוק
"וואי חיים שלי גם אני" אמרה והתנתקנו
"עכשיו תסבול אותי כל יום" גיחחה
"מה פתאום לסבול כפרה עליך חולה עלייך יאלה תעלי" היא נעמדה ונקרעה מצחוק עשיתי לה פרצוף של'מה עובר עלייך'
"הערסיות שבך הורגת אותי" היא נקרעה מצחוק
"די אני לא ערס מקודם שירז עכשיו את" אמרתי נאנח
"יאו שירז חימיי התגעגעתי אליה"
"כן גם היא אלייך לא אמרתי לה נלך להפתיע אותה היום.." אמרתי והיא הנהנה
נסענו לבצפר
"הגענו" אמרתי והורדנו קסדות
"נחמד.." מלמלה כשהיא מסתכלת על בצפר צחחקתי
"מה?" שאלה לא מבינה
"סתם אני חולה עלייך" אמרתי וחיבקתי אותה מהצד ונכנסנו לבצפר
התקדמנו למחששה,להכיר לה את החבורה
"אחים ואחיות שלי" אמרתי והתחבקתי עם כולם;אלמוג בן גל דניאל רומי סתיו מעיין וליאן
"אע אחי מישהי חדשה?" דניאל שאל כשהוא מסתכל על אבישג
"זאת? לא..זאת החיים שלי" אמרתי צוחק ומשכתי אותה אליי
"תכירו..." התחלתי להגיד אבל אבישג קטעה אותי
"אבישג וקנין"
"דניאל קעטבי"
מיד אחרי ההכרות של דניאל ואבישג כולם באו והציגו את עצמם
"בן אביב"
"גל שטרית"
"רומי אביב"
"סתיו בוחבוט"
"מעיין אדרי"
"ליאן עדי"
אבישג אמרה שלום לכולם רק אלמוג המשיך לעשן ושתק
"ואתה מה? לא בכבוד שלך להציג תעצמך?" שאלה אבישג את אלמוג
"מה זה? מה זה?דיברת על הכבוד שלי?!"אלמוג הרים טונים
"לא דיברתי על הכבוד שלך תוריד טונים ומהר כולה שאלתי אם לא בכבוד שלך להציג את עצמך?" ענתה לו
"וואלה אחרי שהרמת טונים גם לא מעוניינת לדעת מי אתה" המשיכה...וואי וואי אבישג תסתמי כבר זה לא יגמר טוב
"לא חמודה אני דווקא כן חושב שכדאי שתדעי מי אני-אלמוג כהן האחד והיחיד" אמר אלמוג
"מישהוא פה עף על עצמו סבבה נזרום עם זה-אבישג וקנין האחת והיחידה" ענתה אבישג
"טוב חברים בואו נרגע" בן ניסה להרגיע את המתח
"אני רגועה" "אני רגוע" אבישג ואלמוג אמרו ביחד ואז הסתכלו אחד על השני וצחקו..כולנו הצטרפנו וצחקנו גם
" טוב חברים נראלי אני אלך אני צריכה לבדוק איזה כיתה אני וכל החרא הזה" אמרה אבישג
"אני אבוא איתך" אמרה רומי
"רק תבטיחי שאת באה היום למסיבה" אמר דניאל
"הילדה עוד לא נכנסה לבצפר כבר אתה מקלקל אותה עם מסיבות?" אמר בן ודפק את היד במצח,צחקנו כולנו
"אוקי זורם לי טוב מסיבה מבטיחה,נתראה" אמרה והיא ורומי יצאו מהמחששה..