כנפיים אפורות

פרק 2

התעוררתי בבית חולים
לא זכרתי בכלל איך הגעתי לפה, הדבר היחיד שזכרתי זה שכאב לי בשכמות.

פקחתי עניים וראיתי שאני נמצאת בתוך חדר קטן ולבן, ושמחוברים לוורידים שלי מליוני צינוריות.
שמעתי בעמעום קולות מוכרים מבחוץ, שמעתי את אמא שלי רן ושון מבחוץ.

שון? איך הוא קשור?

האחות נכנסה לחדר עם כולם, וישר אמא התחילה לקרקר סביבי.
''ליאן! ליאני שלי! את בסדר? איך את מרגישה? כואב לך? להביא לך מים? אוכל?''

''תני לילדה לנוח, היא הרגע חזרה להכרה!'' רן הרגיע אותה למזלי, כבר ניהיה לי כאב ראש ממנה.

''אפשר לדעת למה אני פה?'' שאלתי

''כשההינו מרותקים אני את ורועי פתאום התחלת לצרוח מכאב ואז התעלפת, המורה הזמינה לך אמבולנס ובנתיים היא טילפנה לאמא שלך. האמבולנס הגיע ובדיוק נגמר הריתוק אז עליתי עליו איתך, הגענו לפה ולקחו אותך לטיפול טראומה'' זה המשפט הראשון ששמעתי משון היום, למה הוא עלה איתי לאמבולנס? לא משנה עכשיו, למה הצרחתי מכאב? אני לא מרגישה כלום עכשיו

''אוקיי....טוב לדעת שאני מתעלפת''' חייכתי, הומור תמיד עוזר, גם אם הוא ממש מפגר

צר לי להפריע באיחוד המרגש אבל ליאן צריכה לנוח ולעבור כמה בדיקות, ואתם יכולים לחכות לה בחוץ'' האחות האמרה.
אמרתי ביי לכולם והאחות התחילה להוציא ולהכניס צינוריות מהגוף שלי.

''את יכולה לשבת? כואב לך עכשיו?''
התיישבתי, כאב לי ממש, הנהנתי לאחות כי ידעתי שאם אני אפתח את הפה אני יבכה ואני שונאת לבכות.

האחות הנהנה לי ובדקה אותי מכל הצדדים האפשריים '' יש לך שני חתכים בגב, מה קרה? נפלת מהשולחן?'' היא חייכה אליי

''אולי בטעות נפלתי מהכיסא'' שיקרתי, אני שונאת לשקר אבל איזה הסבר יהיה לשני חתכים בגב?
''טוב את נשארת פה עד הערב רק שנראה שהכל בסדר'' האחות אמרה ויצאה מהחדר.
~~~~~~~~~~~~
בשמונה כבר ההיתי בדרך הביתה, עשיתי את עצמי ישנה לא היה לי כוח לדבר עם אמא על היום, מחר אני אדבר איתה על הכול, אבל לא היום.

בבית רון ג'יין וליעד אכלו ערב, כשהם שמעו שנכסנו ליעד וג'יין ישר רצו אליי

''אווץ'' יללתי כג'יין קפצה עליי והיא ישר ירדה ממני

''אוי , סליחה, את בסדר? למה ההית בבית חולים? מה קרה? את חולה?'' ג'יין התחילה לשאול בזמן שליעד בחן אותי לבדוק שיש לי את כל החלקים בגוף

''אני בסדר, ההיתי בבית חולים בגלל שהתעלפתי בבית ספר, אני לא חולה, עכשיו אפשר חיבוק משניכים? ובבקשה שלא יהיה כואב'' חייכתי
ליעד וגיין חיבקו אותי, ליעד עוד מעט יעקוף אותי בגובה,גאד, איך הוא גבה כלכך מהר? אפילו שזה לא קשה לעקוף אותי בכל זאת 1.54.

רון קם ושאל מה שלמי ואם אני צריכה עזרה, עניתי לו שלא וישבנו לאכול ערב.

כשעליתי לחדר הורדתי בגדים ונכנסתי למקלחת אחרי היום המטיש הזה.

כשיצאתי לקחתי את הפלפון ונשכבתי על המיטה.היו לי מיליון הודעות ו9 שיחות שלא נענו: 2מנתי, 2משני, 1ממיה, 3מרומי ואחת משון,
עניתי לנתי, ורומי בבווצאפ ששאלו איך אני ומה קרה, עם שני ומיה דיברת בטלפון וסיפרתי להן הכול, ברור שהן נלחצו אבל אמרתי להם שהכל בסדר, דיברני עוד קצת ואז כבר ההיתי עייפה אז ניתקנו.

שמתי בוקסר וטישרט (יאפ, זה הפיג'מה שלי)
וחזרתי טיפה לפאלפון, נזכרתי ששון התקשר, למה פתאום ממש אכפת לו ממני? אף פעם לא ממש דיברנו, כן דיברנו טיפה בהפסקות ובריתוקים אבל לא מעבר. למה עכשיו הוא מדבר איתי?