כנפיים אפורות

פרק 6

התעוררתי בתחושה מוזרה, לא ידעתי איפה אני או מה קרה.
פקחתי עניים וההיתי בחדר גדול שנראה כמו סלון, בחדר היה חשוך,שכבתי על הספה.
מה השעה כבר? הסתכלתי בחלון וראיתי שכבר חשוך.
קמתי מהספה וניסיתי לראות מאיפה אפשר לברוח מהמקום הזה. הדלת היתה נעולה, הסתכלתי על החלון אבל הוא היה נעול, ניסיתי לחשוב על דרכים לצאת מפה ולפני שמישהו יבוא.

''ליאן, ככה את רוצה לברוח ממני? לא יפה''
הקול שחטף אותי עמד מאחורי
הסתובבתי מהר וראיתי שאלה אותן עניים ירוקות שקרצו לי.
''מי אתה, מה אתה רוצה, איפה אני, מה לעזעזל קורה כאן?'' יריתי את השאלות מהר

''אוקיי, אוקיי אני אסביר הכל רק אם את רעבה הכנתי לך אוכל'' הוא החזיק בידו צלחת עם חביתה וסלט.
לא ידעתי אם לאכול את זה, אולי זה מורעל? אבל ההיתי כלכך רעבה שלא היה לי אכפת והתחלי לאכול.
בזמן שאכלתי הסתכלתי עליו, הוא היה נראה בערך בגיל עשרים, הוא היה בגובה ממוצע, יחסית שזוף, שיער שחור קצר והוא היה טיפה שרירי, לא הבנתי איך לא הצלחתי להפיל אותו

''אז עכשיו אתה מוכן להגיד לי מי אתה?'' אמרתי בערסיות כשסיימתי לאכול

''קוראים לי ליאו, אני בן 19, אני 'חטפתי אותך', את נמצאת בבית שלי, ואני רוצה לעזור לך''
נבו סיים את דבריו בחיוך
''לעזור לי?תודה מראש אבל אני לא צריכה עזרה'' אמרתי בעוקצנות.
''את מאוד צריכה עזרה, במיוחד אין לך מושג במה הסתבכת''
''אני? הסתבכתי? אני אף פעם לא מסתבכת...''
''תחסכי ממני את השקרים והציניות שלך, אני פה כדי להסביר לך הכל''
''אז תתחיל'' אמרתי
''לפני זה אני צריך לשאול משהו, דונה סיפרה לך משהו?'' למה הוא יודע איך קוראים לאמא שלי?
''דונה אמא שלי? איך אתה יודע איך קוראים לה?''
''סבלנות סבלנות'' ליאו אמר בחיוך '' אז היא לא אמרה לך כלום עליי או משהו כזה?''
''לא למה שהיא תגיד עלייך משהו'' צחקתי בציניות, איכשהו מעצבן אותי הליאו הזה...
''טוב אז אני אספר לך הכל, לפני הרבה זמן, היו בעולם שלנו רק שני סוגי אנשים:שחורים בנפש ולבנים בנפש, וכל קבוצה היתה חייה בנפרד בלי קשר לקבוצה השנייה,ולכל בני המעמד העליון משתי הצדדים היתה ציפור מיוחדת שמסמלת את המעמד שלהם בחברה. למי שלא היה ציפור היה לוקח עכבר או חייה אחרת בצבעו כדי לסמל את המעמד שלו ואת סוגו.
לא יודע איך אבל באיזה שהוא שלב האנשים, בעיקר הילדים שהחזיקו בציפורים האלה התחילו להצמיח כנפיים, מי שגידל ציפור לבנה-היו לו כנפיים לבנות, ומי שגידל ציפור שחורה-כנפיים שחורות. האנשים האלו נקראו מלאכי ציפורים.
המלאכי ציפורים האלה היו יותר חכמים, חזקים, זריזים,חדי מחשבה וראייה מרוב בני האדם, הם גם יכלו לעוף עם הכנפיים שלהם למרחקים גדולים מאוד. בדרך כלל הם גם חיו יותר וקצב ההתפתחות שלהן היה יותר איטי.
הגן הזה של המלאכי ציפורים עברו מדור לדור והתפתחה לה אוכלוסייה שלמה של מלאכי ציפורים.
למלאכי ציפורים היו עוזרים שגם מזכירים שלהם וגם כמו מגנים שלהם, קראו להם מיניאכים.
לאט לאט התחילו להיווצר מלחמות בין הגרעינים השחורים ללבנים, וכל המלאכי ציפורים היו חייבים לשרת את הצבא של הגרעין שלהן ולהילחם למען הגרעין שלהן.
אלה היו ימים ממש קשים, הרבה ממלאכי הציפורים נפלו במלחמות, הרבה אנשים מתו ממחלות והיה רעב מאוד כבר בשני הגרעינים.''
הוא חיכה דקה כדי ללת לי לעכל את מה שהולך פה.
אבל היתה קבוצה קטנה מאוד מאוד של מלאכי ציפורים שרצו שלום, הם ניסו להרגיע את הרוחות אבל הם לא הצליחו.
המלחמה נגמרה בזה שלא נשארו מלאכי ציפורים בעולם.''
''אוקיי, למה אתה מספר לי את זה?'' שאלתי בהלם
''חכי ליאן, עדיין לא סיימתי'' אמר בחיוך
יי חוץ מאשר 2משפחות של מלאכי ציפורים- משפחה לבנה ומשפחה שחורה, הם ידעו אחד על השני אבל לא דיברו ולא נפגשו אף פעם.
עד שליאן הראשונה הגיעה.....''
ליאן הראשונה???
מי זאת?
''ליאן הראשונה היתה מלאך ציפור מאוד מיוחד, היה לה קסם שקשה היה לעמוד בו, ליאן היתה מלאכית ציפור שחורה, והיא חינכה את ילדיה לאהבת כולם, לשמירה על הקיים והעבירה להם את אותו הקסם שלה, היא התאהבה בסתר במלאך ציפור לבן, בזמן שהיא היתה עם בעלה-מלאך ציפור שחור. הם היו זוג בסוד במשך שבע שנים עד שגילו אותם, והגלו אותם מאוכלוסיית המלאכי ציפורים.
היא החליטה שהיא לא רוצה מריבות אלה שלום, אז היא לקחה את הילדים שלה, ,המאהב שלה, והמיניאכים שלהם והלכה להקים משפחה חדשה.
כששמעו על זה אוכלוסיית המלאכי ציפורים רובם מאוד כעסו ורצו לשלוח גששים כדי לגעת מה ליאן עושה, הגששים נפלו בקיסמה והצטרפו לחבורתה.
הילדים שלה התחתנו עם מלאכי ציפורים מסוגים שונים אבל דונה הבת של ליאן לפני שש עשרה שנה החליטה שהיא רוצה להמשיך את הדרך של אמא והיא החליטה לעשות ילדים עם מלאך ציפור לבן  ובכך הם יצרו זן חדש של מלאכי ציפורים-היו להם כנפיים אפורות.''
''רגע... אתה אומר ש.. שאני מלאכית?''