אוסף קטעים קצרים

Karma

אני רץ במהירות, הרוח מכה בבגדיי ומעיפה את הדמעות מפניי.

אני בורח מפניו, יודע שהוא מגיע אחריי. לא משנה לאן אני בורח, הוא מגיע אחריי. אבל למרות זאת, אני ממשיך לנסות. אני מרגיש את רגליי זזות בכאב, כתוצאה מהריצה הממושכת. אני רעב, עייף, ומלוכלך. בעיקר עייף. אני עייף מלברוח.

אני מאט במקצת, מרגיש שאקרוס אם לא אעשה זאת. ״אתה יכול לברוח,״ אני שומע את קולו מאחוריי וכמעט מועד, דוחף את עצמי לרוץ עוד ועוד. אני חייב לברוח. הוא צועד מאחוריי בנחת, ואני נותן דחיפה אחת אחרונה של פרץ מהירות, מזגזג בין האנשים וקופץ לתוך סמטה חשוכה, בתקווה שלא ימצא אותי.

אני מחכה שם במשך כמה דקות, מסדיר את נשימתי. קול צעדיו מופיע מחוץ לסמטה, ואני כמעט עוצר את נשימתי מרוב לחץ, קופא במקומי ולא זז אפילו לא מילימטר. הוא עוצר בקצה של הסמטה.

״אבל אתה לא יכול להתחבא.״

הוא ממשיך את המשפט, ונכנס פנימה. עכשיו הוא רק במרחק כמה מטרים ממני, ואני יודע שאין לי סיכוי לברוח. אני מסרב למות כמו פחדן, לכן אני קם ויוצא ממחבואי, מאחורי שקיות האשפה המצחינות. אני רק צריך להרוויח עוד זמן.

״זמן לא יעזור לך,״ הוא אומר, כמעט כאילו קרא את מחשבותיי, אך אני יודע שזה לא נכון. מהרגע שהוא התחיל לרדוף אחריי, הדבר היחיד שאמר הוא משפט אחד ויחיד, שחזר על עצמו שוב ושוב. אני כבר יודע מה תהיה השורה האחרונה.

הוא עומד מולי, כמעט מגחך. הוא יודע שניצח. אין לי אפשרות יציאה, אין לי כלי נשק, ואין לי כוח. אני לא יכול להמשיך לרוץ לתמיד, להמשיך לברוח ולחיות בפחד. אלו לא חיים.

אז אני מוותר.

פשוט כך, אני מחליט לוותר. זה יותר מדי. הוא מוציא את אקדחו השחור מכיסו, ומכוון אותו לעברי. אני שומע את הקול של הנצרה הנמשכת ממקומה ומטעינה את האקדח, ועוצם את עיניי, מקבל את גורלי בכניעה. הוא יורה, והכדור ננעץ בדיוק בליבי, באירוניה מפחידה.

אני מתקפל ונופל אל הרצפה, מחזיק במקום הכואב ומביט כלפיי מעלה. הוא מסיר את המסכה, ואני רואה אותו. את אחי התאום. אני משתעל דם מפי, מרגיש את החיים עוזבים אותי ואת נשימתי מאטה.

ובנשימתי האחרונה אני פולט את המשך המשפט החותם את גורלי, וקולותינו הכמעט זהים משתלבים בהרמוניה מצמררת.

״כי לקארמה אין תאריך תפוגה.״

"You can run, but you can't hide -
time won't help you, cause karma has no deadline."
(Bring Me The Horizon, True Friends)

___________

אז החלק הזה היה מושפע מהמשפט, השיר והלהקה הכתובים. אני כנראה אעשה עוד הרבה כאלה, אז אשמח לדעת מה אתן חושבות עליו :) הוא היה יותר קטע קצר ופחות ברור, ואני אישית די אהבתי...

ו...כמו שפרסמתי על הקיר, היום יתפרסם המשך בכל אחד מהסיפורים שלי, ואשמח אם תקראו אותם ;)

תמיד כאן כדי לדבר ♥