Under Control

פרק 4

ברגע הכל נהיה שחור. זה לא יכול להיות. לא לוקאס שלי.הוא אמר שהוא תמיד יהיה שם בשבילי. הוא לא יכול למות.

נ.מ מייקל
ברגע ששמו של לוקאס נשמע בחדשות אמבר איבדה את ההכרה. התקשרתי לאמבולנס והם פינו אותה לבית החולים. הגענו לבית החולים והכניסו אותה לחדר. פתאום נכנסה האחות שחבשה לה את היד בפעם הראשונה שפגשתי אותה "היא שותקה ונכנסה להלם" היא אמרה לי "אם אני זוכרת נכון אתה החבר שלה אז אתה יכול להשאר" היא הפנתה אליי מבט שואל והנהנתי כדי לאשר את השערתה. הכניסו אותה לניתוח והתקשרתי לאבא שלה

"שלום מר ויל, זה מייקל. אני לא יודע אם שמעת את החדשות אבל-"

"שמעתי" הוא אמר וניסה להסתיר את העובדה שבכה

"אני ממש מצטער מר ויל אבל כשאמבר שמעה את החדשות היא שותקה ונכנסה להלם וכרגע היא בניתוח בבית החולים"

"מה!?" הוא אמר ושמעתי את הבהלה שבקולו

"אנחנו בבית החולים "west" אתה יכול לבוא זה חדר 581" אמרתי וכששמעתי אותו קם מכיסאו ניתקתי את השיחה.

נכנסתי אל חדר הניתוח ושאלתי את האחות עוד כמה זמן יסתיים הניתוח. היא ענתה לי שבעוד שלוש שעות בערך אז החלטתי ללכת לחדר הגופות בשביל להפרד מלוקאס. אמנם לא הכרתי אותו כל כך אבל היה אפשר לראות שהוא היה הבן אדם החשוב ביותר לאמבר ואני מודה לו על כך שהוא שמר עלייה לפני שהגעתי. כשמצאתי את הגופה המכוסה בבד ועליו השם לוקאס ויל התקרבתי אליו ופתאום ראיתי את חזהו עולה ויורד באיטיות. העפתי את הבד הלבן וראיתי שצדקתי, הוא חי. לקחתי את העגלה שעלייה שכב לוקאס ורצתי לרופא של אמבר "שלום אדוני" אמרתי בשילוב של לחץ, בהלה והתנשפויות "האיש הזה היה בחדר הגופות והוא נושם. הוא על סף מוות אבל אתם יכולים להציל אותו אם תכניסו אותו לטיפול נמרץ עכשיו. חלק מגופו ספוג ברעל" סיימתי והרופא, שהבעת הפנים שלו כבר דמתה לשלי הזעיק עוד עשרה רופאים והם הכניסו את לוקאס לטיפול נמרץ. חזרתי לחדר של אמבר והאחות ראתה אותי "חיפשתי אותך" היא אמרה "הניתוח התקצר והיא אמורה להתעורר בקרוב. אתה יכול להכנס" היא סיימה ונכנסתי. ראיתי אותה. היא הייתה כל כך שלווה. כל כך יפה. כל כך עדינה כשהיא ישנה. יכלתי להסתכל עליה שעות. התחלתי לדבר איתה אבל יותר עם עצמי כי היא לא שמעה אותי "אמבר, אני יודע שאת לא שומעת אותי עכשיו אבל את ממש חשובה לי. אני עכשיו הבנתי איך זה לאבד אותך ו-" עצרתי לשנייה "הבנתי שאת הרבה יותר מסתם העבודה שלי בשבילי" אמרתי לה "רק הלוואי שהיה לי את האומץ להגיד לך את זה כשאת שומעת" עצרתי ונשמתי עמוק

"אני אוהב אותך אמבר" אמרתי לה. קירבתי את פניי אל פניה ונישקתי אותה בעדינות. היא פקחה את עיניה לאט והתרחקתי מהר וחזרתי לשבת בכיסא.

נ.מ אמבר
"מייקל? מה קרה?" שאלתי ואז נזכרתי בלוקאס והתחלתי שוב לבכות "לוקאס לא מת אמבר" הוא אמר והרמתי אליו את מבטי. הוא מנסה לעבוד עליי? כי אותי זה ממש לא מצחיק. פתאום אבל שלי נכנס לחדר "אמבר" הוא נאנח" את בסדר" "אבא" אמרתי לו" מייקל אותר שלוקאס לא מת" "מה?" אבא שלי שאל וחיוך התפרס על פניו "זה נכון אדוני אני הלכתי לראות אותו בחדר הגופות וראיתי שהוא נושם אז לקחתי אותו מהר לטיפול נמרץ ועכשיו הוא בניתוח" הוא סיים את דבריו בחיוך קטן "אז הצלת אותו" אבי אמר בחיוך ורץ לחדר הטיפול נמרץ ובאותו רגע קפצתי עליו בחיבוק והוא נבהל הסתכלתי אל תוך עיניו "אתה ממש טוב בלהציל אנשים" חייכתי אליו "אולי תפתח עסק"

תגיבו ותדרגו
אוהבתת