האלים עלו לי על העצבים. הם בהחלט קיבלו מספיק מהעזרה שלי בקיץ שעבר ובקיץ שלפניו ובקיץ שלפניו. למה הם לא יכלו פשוט לעזוב אותי בשקט?
מה הבעיה עם שקט, שלווה, בלי מסע חיפושים?!
"מסע חיפושים, מי צריך בכלל את הדבר הזה? מי המציא בכלל את זה? ולמה בכלל הסכמתי לזה???" רטנתי בשקט בזמן שארזתי תיק למסע.
דבר אחד אולי יצא טוב מכל הסיפור הזה: אולי אני סוף סוף אדע מה קרה לליאו.
אבל עד שזה יקרה אני אצטרך להיתקל במלא מפלצות, כמעט למות בכל שנייה ולא לספר לחברי ומשפחתי לאן הוא נעלם.
'זה יהרוס לגמרי את אנבת' אם היא תדע על כך. כבר נעלמתי פעם אחת וזה כמעט הרס אותה לחלוטין, אני לא יכול לעשות לה את זה.' תחושות אשמה בערו בי כשהמשכתי לארוז את התיק.אני שונא את עצמי.
אפולו אמר שאני אצטרך ללכת לפי תחושות הבטן שלי אבל בתור התחלה אני צריך ללכת לדנמרק, לנקודה הכי גבוהה שם שהיא הר ההימלביארגט. והחלק הכי טוב בכל הסיפור הזה שהוא בכלל לא ידע למה! אני פשוט צריך ללכת לנקודה על הר באמצע חור בשביל מה? בשביל למצוא שם את התחושות בטן שלו? שום דבר מזה לא היה הגיוני אבל בהתחשב בחיים שלי בעצם שום דבר לא יכול להיות לא הגיוני.
קחו דוגמא: מה בחור רגיל שצריך ללכת לדנמרק היה עושה?
הוא היה לוקח את האוטובוס או את המטוס, אבל המחשבה שעברה בראש שלי הייתה- 'היי, אולי אני אבקש מהפגסוס המעופף שלי לקחת אותי לשם!' רואים? שום הגיון ונורמליות בחיים המסובכים שלי.בכל מקרה לארוז את התיק לא באמת היה צריך לקחת הרבה זמן, פשוט רציתי לעשות את זה ל-א-ט מאוד, אולי כדי שאחד מחברי יתפרץ פנימה ויעצור אותי או שאפולו יחזור ויאמר שפראייר אחר לקח את המשימה לפי תחושות בטן אך לצערי הרב זה לא קרה.
איפה החברים שלי כשאני צריך אותם? בטח חיים בשלווה.
גמרתי בצער וביגון רב לארגן תרמיל גב קטן הכולל בתוכו מזומן, מים, אוכל, נקטר, אמברוסיה וכרית מרובעת קטנה שמודפסת עליה ג'ירף (אחרי הפגישה הלא מוצלחת שלי עם אוקטביאנוס ז"ל הקמתי לי ארגון הצלה של כריות בצורת חיות, לא יכולתי לסבול את האכזריות שהם מקבלים כל הזמן. במיוחד מידי אגורים רומאים מעצבנים.) ויצאתי החוצה. השארתי לאנבת' הודעה משהו כגון: 'היי, אל תהרגי אותי, אבל... אפולו ביקש ממני לעשות משהו. אני לא יכול לספר מה, אין לי מושג למה אבל אני לא יכול. כל האשמות שיש לך תלכי איתם אל אפולו. בקיצור אל תדאגי לי ואל תהרגי אותי אם אני אחזור בשלום לחיים השקטים. ביי, אוהב אותך' כן... היא כל כך הולכת להרוג אותי.לאמא השארתי פתק די דומה לשל אנבת' רק עם יותר פרטים: 'היי אמא, אל תהרגי אותי, או את אחד מהאלים או את אחד מהחברים שלי, לא זה לא אשמתם. טוב... טכנית זה כן אשמת אחד מהם. את יכולה לנסות להרוג אותו, אבל הוא אל והיה לך קצת קשה להרוג אותו. בקיצור אל תדאגי לי אמא, אוהב אותך!' השארתי לה גם סמיילי קטן בצד הדף, אבל אין לי תקוות רבות שזה יעזור.
'אנחנו הולכים ללמוד יחד בשנה האחרונה ללימודים, כאן בניו יורק' נזכרתי במה שאמרתי לניקו לפני חודשיים 'ובסוף התיכון לימודים באוניברסיטה ברומא החדשה! ארבע שנים בלי להילחם במפלצות, בלי קרבות, בלי נבואות מטופשות. רק אני ואנבת', נלמד לתואר, נשב בבתי קפה, נבלה בקליפורניה...' כן בטח, חשבתי לעצמי. סליחה אנבת', מסתבר שטעיתי. לאלות הגורל פשוט משעמם בחיים.
טוב, אני לא יכול שלא לאשים ממש אותן בכך, בכל זאת כנראה שחיי אלמוות ממש משעמים אבל למה, למה לעזאזל דווקא אני? יש עוד מליוני אנשים בעולם שמשעמם להם בחיים והם צריכים שינוי.
לא אני, לי טוב, אני אוהב את החיים שלי בדיוק כמו שהם: שקטים, נחמדים, חסרי מפלצות, בלי הוכחה לטמטום ובלי שום שינוי קטן. אז למה הם דווקא מציקות לי?! מה יש להם נגדי שהם כל הזמן מציקות לי?
לא הייתה לי תשובה לכך, אם כי יש לי חשד קל שארס קשור לכך... הוא בטח שיחד אותן.בכל מקרה עמדתי בחוץ ושרקתי לבלאקג'ק ולאחר מספר דקות ספורות שמעתי קול של תודעה אחרת בראשי- "מה נשמע בוס?"
"בלאקג'ק, אמרתי לך לא לקרוא לי ככה" הזכרתי לו בפעם העשרים אלף במקרה הטוב, כל פעם שאנחנו נפגשים אני אומר לו את זה אבל או שהמוח הסוסי שלו לא קולט או שהוא לא זוכר את או שהוא מתעקש לא לזכור את זה.
או שהוא סתם מנסה לעצבן אותי.
"בסדר, מה שתגיד. אתה הבוס בוס"
נאנחתי 'אין לי שום דרך לנצח בוויכוח הזה' חשבתי לעצמי.
"בלאקג'ק, אני צריך להגיע לדנמק לאיזה הר בשם 'הימלביארגט' אני חושב אפולו אמר שהוא נקרא גם 'הר השמיים', יש מצב שאתה נותן לי טרמפ?"
"בטח בוס" בלאקג'ק צהל "מתי יוצאים?"
"יוצאים עכשיו אני חייב להגיע לשם די מהר.""כן בוס, מה שהבוס רוצה"
"הבוס רוצה שתפסיק לקרוא לי בוס" היית לי הרגשה שגם הפעם הניסיון לא יעבוד, צדקתי.
"בסדר בוס, הנה אנחנו יוצאים להרי הימליארגט"
וכך יצאנו לדנמרק.
למסע חיפושים.
כדי למצוא את תחושות הבטן של אפולו.

YOU ARE READING
המדריך לנבל המתחיל
Fanfictionתמיד רציתם להיות נבלים? הרוע והאופל תמיד קרץ אליכם? ברוכים הבאים! אני יכול ללמד אותכם הכל על נבלות. השוני בין נבל לנבל-על, ההבדלים בין גיבור לנבל. וגם מה הקודים של כל נבל. אני אלמד אותכם הכל על נבלות ורשעות! רוצים לשמוע? כל מה שאתם צריכים הוא לדפוק...