היי.
את זה אני כותבת את זה אחרי השחזור המלא של הספר.
הפרקים הראשונים דיי משעממים ומרגיש כאילו נכתב פה איזה שהוא סיפור סטנדרטי של "נערה טובה, ילד רע מתאהבים בלה בלה בלה".
רציתי להגיד שהסיפור שלי לא כזה.
בבקשה תתנו צ'אנס לסיפור ותחכו קצת לפני שאתם מחליטים לא לקרוא.
תודה 💖
"קלואי, קומי מכוערת יש בית ספר!"
שמעתי את בן קורא לי.
כאילו שאני לא יודעת שיש בית ספר, אני לא שמה לב לזה שכל בוקר אני קמה ב7:30.
קמתי, זורקת את הכרית על השטיח הלבן בחדר וקמה בלת ברירה אל האמבטיה.
לבשתי ג'ינס פשוט בצבע לבן עם קרעים וחולצת טי שירט שחורה.
ירדתי למטה וראיתי את בן וקים אוכלים.
"בוקר טוב מכוערת!" קים אמרה "תסתמי ותמשיכי לאכול!!" צעקתי עליה.
"הו, מישהי פה קמה עצבנית..." בן אמר 'בלחש'. "תשתוק כי גם לך לא חסר!" ירקתי לכיוונו.
לא רציתי לאכול אז הלכתי אל המקרר, לקחתי כוס מיץ תפוזים ויצאתי מהמטבח.
"תיקח איתך את קים, קבעתי מוקדם עם חברה, ביי!" אמרתי בהתחמקות והלכתי הליכה מהירה אל הדלת.
"קלואי, עצרי ובואי הנה עכשיו!" קולו של בן נשמע בהד ברחבי הבית.
"מה?" שאלתי באדישות "תיזהרי שאת הולכת, תתקשרי שאת מגיעה ואל תשכחי" הוא אמר, הינהנתי באדישות ויצאתי "לך לעזאזל..." מלמלתי וצחקתי מתרחקת יותר ויותר מהבית.
בית ספר:
"היי" אנה אמרה.
"היי!" היא אמרה בקול יותר גבוה ונפנפה בידיה מול פניי.
יצאתי מהטרנס ששהיתי בו בבהלה.
"תקשיבי, היום יש שלוש שעות עם המכשפה בא לך להבריז?" שאלה אותי אנה.
"את רוצה שאחי ירה בי?" אמרתי לה וגיחכתי.
"טוב טוב אז לא נבריז אבל מה אני בכלא? אוף." היא אמרה בהתבכיינות.
"את כל היום מקטרת אין לך משהו אחר לעשות נכון?" אמרתי ונתתי לה נשיקה בלחי .
הצלצול סימן לכולם להגיע אל הכיתות.
הלכנו אני ואנה אל הכיתה.
"מה קרה?, החלטת לבוא ולאנוס את הכיסא גם היום?" רייצ'ל הילדה המעצבנת של השכבה אמרה.
"לכי לשירותים הנער מי"ב מחכה לך שם! תא 3" אמרתי לה, לא מתרגשת בכלל ממה שהיא אומרת וישבתי במקומי .
"7 אקס פי בריבוע שווה ל... "
השיעור של המורה שיעמם אותי נורא אבל ידעתי שאני חייבת את הציון הגבוה הזה כי אחרת אני לא אתקבל לקולג' שאני רוצה.
"הגברת קלואי אליאס את יודעת את התשובה?" היא אמרה והביטה בי, אהה אני קלואי אליאס.
"וואי אקס פי בריבוע שווה ל5 אקס פי . 7?" אמרתי בשאלה, מהססת בתשובתי.
היא הנהנה והנחתי את ראשי חזרה לשולחן מרוצה.
אפילו אני לא ידעתי שאני יודעת את התשובה.
הפסקה, פינת עישון:
נכנסתי אל פינת העישון עם אנה הולכת לכיוון בן.
לפתע אנה פנתה לכיוון אחר.
לאן המטורללת הזו הולכת בדיוק?.
לפתע קם ילד גבוהה יחסית עם עיניים ירוקות בגוון בהיר ושיער שטאני יפייפה.
הוא היה כל כך יפה.
היא חיבקה אותו והוא נישק אותה על הלחי.
"קלואי הכל בסדר?" בן קרא אליי אבל פשוט לא הצלחתי להפסיק לבהות בילד ההוא.
"קלואי?" הוא קרא שוב, הפעם התעלמתי.
לפתע הילד שלח מבטו לכיווני במבט חד ובעיניים קרות, הסתובבתי מיד לבן.
"מה עובר עלייך הכל בסדר?" בן שאל בדאגה.
"כן,למה שלא יהיה?" אמרתי לו באדישות מחוייכת מבושה.
"קלואי?, הכל בסדר?, למה נתת בי כזה מבט?" אנה טפחה על כתפי.
"אולי בגלל שיש לך חבר ולא סיפרת לי?! איזה מן חברה את?" אמרתי לה בדרמתיות.
אנה התחילה לצחוק בחוזקה.
"יצאת מדעתך?? הוא? חבר שלי? זה אחי הגדול, תיאו" היא אמרה ואני הסמקתי מבושה.
"טוב עגבניה, מה אכלת היום?" בן שאל "כלום, אבל אני לא רעבה" אמרתי לו.
הוא הושיט לי שטר של 50 שקלים למקרה שאני ארצה לקנות אוכל בכל זאת.
הצלצול נשמע ברחבי בית הספר.
"סוף סוף!!!" אנה צרחה והיה נדמה כאילו כל בית הספר שמע אותה.
שמתי לה יד על הפה וצחקקתי בשקט.
פתחתי את דלת הבית ורצתי אל החדר בשמחה.
שמתי בגד ים וקפצתי על מזרן הברווזון הענקי באמצע הבריכה הביתית שלנו.
ואז קים הגיעה.
"לא חשבתי שהשקט ימשך פה יותר מדי" מלמלתי לעצמי בלחש.
"לא הלכת לבית הספר?" שאלתי.
"לא, אמרתי לבן שאני לא מרגישה טוב אז הוא נתן לי רשות להישאר" היא אמרה בחיוך.
"שקרנית" מלמלתי.
"נכון, אבל באלי להשתזף עכשיו, תני לי את הברווזון" היא אמרה בדומיננטיות שהצחיקה אותי.
צחקתי צחוק ציני ומיד גישתי הפכה תוססת.
"בשתי מילים: חה חה,
ב-10 מילים: אין סיכוי בעולם שאני נותנת לך את הברווזון, הוא שלי."
"אחותי, יאללה ביי, לכי לחדר שלך שאני אצא אני אתן לך את הברווזון" הוספתי.
היא גלגלה את עיניה ופשטה את חולצתה והייתה עם בגד ים שחור ופס לבן באמצע.
"לכי תשמעי שירים של מושפעות כמוך, קרצייה!, תני לי להשתזף בשקט ואחרי שאני אצא, תעשי מה שמתחשק לך בברווזון".
היא הנהנה, לבשה את חולצתה שוב ונכנסה אל תוך הבית.
עצמתי את עיניי והנחתי רגל על רגל.
לפתע הושפרצו עליי המון מים.
קמתי במהירות והבטתי סביבי.
בתוך הבריכה היו מלא בגדים, ששייכים לי.
"קים, זה הסוף שלך!" צעקתי בזעם ויצאתי מהר מן הבריכה.
נכנסתי אל הבית בצעדים כבדים ולפתע הדלת נפתחה.
"היי קלואי, אל תפריעו לי היום, אני יושב עם חבר בחדר" הוא חייך.
מאחוריו הופיע נער גבוה, דיי מוכר.
אח של אנה.
הוא עצר והסתכל עליי, מטייל עם עיניו מעלה ומטה.
גופי היה מכוסה בבגד ים בלבד.
מה הוא חושב לעצמו?, גסות רוח.
"אתה יודע שזה לא מכבד להסתכל לבחורה על הגוף?" מלמלתי מתחת לשפתי.
הוא הסתובב אלי וחייך חיוך קטן בקצה הפה "מצטער, את פשוט... יפייפיה" הוא אמר ועלה במדרגות אל חדרו של בן.
סומק עלה ללחיי מאוד מהר.
הייתי כל כך נבוכה.
אני לא יודעת בדיוק מי הוא, אבל הוא יודע איך לגרום לכל בחורה שהוא רוצה ליפול בשבילו.
אבל אני לא 'כל בחורה'.
