עליתי אל האמבטיה שפיג'מה דקיקה וקצרה בידי.
פתחתי את זרם המים החמים ממלאה את האמבטיה בקצף, פילינג ועוד כמה סבונים ריחניים.
פשטתי את בגדי, פיזרתי את שיערי ונכנסתי במלוא גופי אל האמבטיה.
ריח סבונים נפלא התפזר ברחבי הבית.
נפתחה דלת האמבטיה.
אף אחד לא שומע שאני מתקלחת? לעזאזל.
"קים, אם באת הנה לקחת את הבגדים שלי כדאי לך מאוד ללכת לפני שאני צורחת!" אמרתי ואף אחד לא ענה.
קמתי בזהירות מציצה מבעד לוילון שרק ראשי בחוץ.
תיאו נכנס לאמבטיה שאני מתקלחת?.
הסמקתי אבל גם כעסתי, איזו גסות רוח.
הוא אפילו לא דפק על הדלת בכדאי להיכנס.
הוא שטף את פניו בעודי מסתכלת מהופנטת.
הוא הרים את ראשו וראה את השתקפויות במראה.
"אני מצטער, לא ידעתי שאת פה" הוא אמר.
"אבל שמעת אותי מדברת, אני חשבתי שאתה אחותי אב-" 'אתה יותר טוב מאחותי' רציתי להמשיך.
כאשר תיאו יצא, ניגבתי את עצמי, מנסה להימנע מלחשוב עליו ועל מה שקרה הרגע.
הברשתי את שיערי ועליתי אל חדרו של בן לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול משהו.
דפקתי על הדלת והיא נפתחה "בן את-" מילמלתי ומבט חודר הופנה לכיווני.
"את-אתם-רוצים ל-ל-לאכול משהו?" גמגמתי.
"מה קרה קלואי? התחלת לגמגם?" בן שאל בהתגרות והצבע האדום בלחיי מבושה לא איחר להגיע.
"קלואי, את בסדר?" בן שאל שוב וגיחך.
"כן רציתי לשאול אם אתם רוצים לאכול משהו?" שאלתי.
"אחי?, רוצה משהו לאכול?" בן טפח על כתפו של תיאו.
"אפשר להזמין פיצה, במקום שהיא תכין, זאת סתם עבודה" הוא אמר.
"קלו?" בן שאל.
"בטח, למה לא" עניתי וחייכתי.
נרדמתי שחיכיתי לשליח פיצה.
"קומי" קים צרחה וכוס מים קרים נשפכו עליי.
היא צחקה ורצה מהחדר.
קמתי, ניגבתי את פניי והחלפתי פיג'מה.
ירדתי בצעדים כבדים, ידיי מאוגרפות בחוזקה ושיערי עוד רטוב מהמים.
בן תפס בי "מה קורה איתך?" הוא שאל.
"אחותך הקרצייה שפכה עליי מים קרים!" אמרתי לו.
"זאת קים, היא בת טיפש עשרה, כמוך" הוא אמר "להזכירך, גם אתה בן 'טיפש עשרה' כמוני וכמו קים"אמרתי לו באנחה.
"הכוונה לגילאי 12-15.5!!" הוא אמר בניסיון לנצח אותי בויכוח הקטן שלנו.
"אני בת 17, טיפש" הוא הסתכל עליי במבט מבולבל. "באמת?" הוא שאל.
הוא רציני?. נתתי לו חבטה עדינה בפנים ועליתי .
לפתע ראיתי חולצה של בן על המיטה שלי? היא הייתה מקופלת יפה.
זה לא מתאים לבן 'מסודר ויפה', לפתע נכנס בלי חולצה, תיאו, "מה הבגדים שלך עושים אצלי בחדר?" שאלתי בעדינות "אני מצטער, בן אמר שהחולצה הייתה בטעות בכביסה שלך אז חיפשנו אותה ופשוט באתי הנה לקחת אותה מצטער שלא דפקתי".
אוף הוא כזה חמוד למה הוא חייב להיות חבר של אחי הטיפש?.
חייכתי חיוך מטופש.
"רגע מה?, אמרת שחיפשתם לי בארון?, שראיתם לי את כל הבגדים? מכל הסוגים? הכל?" הוא צחקק, יש לו צחוק יפה.
"תרגעי, לא חיטטנו לך בתחתונים ובחזיות" הוא אמר וצחק "לרגע נבהלתי" אמרתי בציניות וצחקנו שנינו... לא הפסקנו להתחבר אחד לשני לפתע צעדתי צעד אחד מגושם, מעדתי.
הוא תפס אותי.
שפתותינו היו קרובות כל כך.
ידו האחת הייתה על ירכי, מרימה טיפה את מכנסיי הקצרים.
ידו השניה החזיקה את גבי, מונעת ממני ליפול.
הרגשתי את נשימותיו על שפתיי, זה היה נעים.
התנתקנו "אני-אנ-מצטער" הוא אמר, עדיין מחזיק אותי קרוב.
"זה בסדר" אמרתי.
הוא הניח אותי יציבה על הקרקע ויצא מהחדר "אוף, למה זה קורה דווקא לי?" מלמלתי לעצמי וטמנתי את ראשי בכרית.
