Related || קשורים

פרק 1 - סיגריה?

אבא שלי הסתכל עליי לא מבין, ואז ניגש אליי וחיבק אותי.
"סמנתה! אני כל כך שמח שהגעת, התחלתי כבר להתעייף. הוא כולו לרשותך".
כל מי שהיה בחדר, במחסן או וואטאבר, יצא, ורק אני והוא נשארנו.
פתחתי את אחד הארונות בחדר, מוציאה תיק של עזרה ראשונה.
הוא ישב שם קשור על הכסא, עוקב אחרי כל צעד שאני עושה, שרוט מהשריטות הפשוטות ביותר עד לעמוקות ביותר.

הנחתי את התיק ליד הכסא שהוא ישב בו, והתיישבתי עליו כשפניי מופנות לשלו.
"אל תגעי בי!" הוא צעק כשהתקרבתי עם הצמר גפן שהיה ספוג בחומר המחטא.
"תרגע אני מנסה לעזור לך" אמרתי מניחה את הצמר גפן על הגבה שלו, והוא נושך את שפתיו,מנסה לא להוציא צעקה.
"לא לא לא מה אתה עושה אתה תפתח את השפה!"
אמרתי לו, כשראיתי את הדם מתחיל לנזול מהשפה שלו על הסנטר, כנראה שגם שם הוא היה פצוע.
הוא הפסיק, תופס את רגלי השמאלי בידו הקשורה ומוחץ אותה.
נשכתי את שפתיי למגע היד החמה שלו על רגלי החשופה.
עברתי עם החומר המחטא על כל שריטה שראיתי, שמה פלסטרים על כל החתכים העמוקים.
הסתכלתי על הרגל שלי, שהייתה אדומה עד זוב דם.
"אנ..אני מצטער" הוא אמר משפיל את מבטו.
"על מה? על זה שנולדת או על מה שעשית לרגל שלי?!"
צעקתי עליו. מה לעשות שעם הסליחה שלו אי אפשר להחזיר את אמא שלי.
הוא שתק, מסתכל עליי חסר אונים כשאני מחזירה את התיק לארון.
"לוקאס דניאלס. תקראי לי לוק"
הוא אמר והפנתי את מבטי אליו.
"סמנתה ושם משפחה אתה בטח יודע. תקרא לי סאם"
עניתי לו בחזרה.
"יש לך עיניים יפות"
הוא אמר מחייך כשאני מסתובבת אליו.
הרבה אומרים לי את זה, אלה העיניים הכחולות שקיבלתי מאמא שלי.
"גם לך"
עניתי לו, לוקחת את אחת הכסאות בחדר ומתיישבת מולו.

הוצאתי חפיסת סיגריות, והדלקתי אחת.
"אפשר גם..?" הוא שאל, עוקב אחרי כל תנועה שלי עם הסיגריה.
הושטתי לו סיגריה אחת, והוא הזיז מעט את ידיו לרמז שהוא לא יכול לזוז.
גילגלתי את עיניי והתיישבתי עליו, מעבירה לו מידי פעם את הסיגריה שלי ולוקחת חזרה.
"בת כמה את?"
שאל נושף את עשן הסיגריה.
"18. אתה?"
"21. את לא קטנה מידי בשביל סיגריות?"
התעצבנתי ונשפתי לו את העשן של הסיגריה בפנים, צוחקת בזמן שהוא נחנק.

"חתיכת זונה קטנה"
הוא אמר בזמן שנחנק.
"כן אני יודעת אמרו לי. זה מפריע לך בייב?"
עניתי לו בקול זנותי, רק באתי לעשות מה שביקשו ממני, אין לי כוח לשיחות עם הדבר הזה.
זרקתי את הסיגריה שכבר כמעט נעלמה לצד, הזזתי את פניי ותפסתי את פניו, מתקרבת לנשק אותו לגמור עם זה סופסוף.

"יודעת אני לא חושב שאני אוכל לזיין אותך כשאני קשור לכסא"
הוא אמר כשכמעט נישקתי אותו.
"מה קשור לזיין חמוד?"
אמרתי מתרחקת ממנו ומורידה את ידיי מפניו.
"אני יודע את הטקטיקה שלכם, גם אם אני יזיין אותך אלף פעם אני לא אומר איפה אבא שלי נמצא"
אמר מחייך חיוך שחושף את השיניים הלבנות שלו, מרוצה מעצמו.
"אבל אני עדיין רוצה לקבל את הנשיקה שלי, סאם"
אמר צוחק לעצמו, ואני מנסה לעצור את היד שלי מלהעיף לו סטירה.
"הנשיקה שלך? סליחה? מי אתה חושב שאתה בדיוק ואיפה אתה חושב שאתה נמצא?"
אמרתי מנסה להשאר רגועה, הדבר החצוף הזה חושב שהוא באיזשהו מסיבת בריכה.
"א. כן, ב. סלחתי, ג.אני חושב שאני לוקאס וד.אני בטח נמצא בטח באיזה מרתף.אני צודק?"
הוא אמר מחייך חיוך שחצני, ואני רק מתכננת באיזו לחי יהיה לו אדום.