פרק 16 - עיניים ירוקות

340 16 1
                                    

---

"נו סאם אנחנו מאחרים!", קולו של לוק נשמע שוב, אני משפריצה על עצמי בושם ויוצאת מהחדר.
לוק היה לבוש בחולצה מכופתרת, ג׳ינס כחול בהיר וואנס שחורות.
"את נראית נפלא בייב", הוא אמר נושק קלות לשפתיי, מעלה לי חיוך.
לבשתי שמלה אדומה עם מחשוף קטן בגלל שלוק ביקש, צמודה אבל רופפת מקו המותניים ומטה, עד הברך.
"חבל שאי אפשר להגיד את אותו הדבר עלייך", אני אומרת בעקיצה והוא מחייך ונושק לי שוב.

---

נכנסנו למועדון והתיישבנו בבר ליד שני וליטל, שלידה ישב מישהו שנראה לי די מוכר, אבל בגלל האור המעומעם לא הצלחתי לזהות אותו.
"5 שוטים של וודקה בבקשה", קולה של שני נשמע, קוטע את מחשבותיי והברמנית מיהרה לחלק לכולנו את השתייה.
תפסתי בכוס ושתיתי אותה במהירות, מרגישה את גופי מתחמם לאט.

"אני הולכת לרקוד", אמרתי ללוק באוזנו כנגד כל המוזיקה, והוא הנהן.
התחלתי לרקוד, היו גברים שנצמדו אליי אבל העפתי את כולם, עד שמישהו נצמד אליי והתחיל לנשק את צווארי.
הסתובבתי במהירות וראיתי את העיניים הירוקות וחייכתי, תפסתי בפניו ונישקתי אותו.
"סאם?!", קולו של לוק נשמע מעומעם ואני התנתקתי במהירות מאותו הבחור שהיה מחוייך, מגלה שזה לא לוק.
הסתובבתי וראיתי את לוק יוצא מהמועדון כשבפניו מבט מאוכזב, כל הכבוד סאם.

יצאתי במהירות אחריו לא חושבת פעמיים, חיפשתי אותו וראיתי אותו יושב על קצה המדרכה, כשסיגריה בפיו.
"לוק..?", התיישבתי לידו, והוא העביר בי מבט נגעל.
"אני מצטערת, חשבתי שזה אתה", אמרתי בכנות, והוא המשיך לשתוק.
"אתה יכול להגיד משהו?", שאלתי במעט עצבנות.
"אני חייב?", הוא אמר בעוקצנות, מכבה את הסיגריה וזורק אותה על הכביש.
"לוק בבקשה, אני התבלבלתי וחשבתי שזה אתה, אני לא ראיתי טוב באור הזה וגם הייתי שתויה, בבקשה תסלח לי" אמרתי נוגעת קלות בכתפו, והוא מזיז אותה במהירות ואני נאנחת.
"נתתי לך הזדמנות אחת כבר, את הרסת אותה", הוא אמר וקם במהירות, ואני נשארתי יושבת על המדרכה כשהלב שלי פועם בכאב, והדמעות לא מאחרות לבוא.

"סאם? מה את עושה בחוץ?", שמעתי את שני שהתיישבה ליידי.
"אוי את בוכה? מה קרה? זה קשור ללוק?", היא שאלה בעדינות, מחבקת אותי.
"אני..אני התנשקתי עם מישהו שחשבתי שזה לוק ו...זה לא היה הוא", אמרתי מנסה לשמור על קולי יציב.
"די תרגעי, אני בטוחה שהוא יבין. את רוצה שאני אלך לדבר איתו?" היא אמרה ואני הנהנתי.
נכנסנו בחזרה למועדון, אני עמדתי ליד הבר צופה בלוק ושני מדברים על הספות.
שני התחילה לחייך, ולוק התחיל גם, ומהר מאוד ראיתי אותם קרובים, קרובים מידי, עד שכבר לא נשאר מרחק ביניהם ושפתיהם היו מוצמדות.
כאב חד עבר בחזי, ואני יצאתי שוב מהמועדון,  הפעם פונה לעבר המכונית שלי ומנסה להתניע אותה.
"נו כבר מכונית מזדיינת", מילמלתי לעצמי כשרחש נשמע ואני הרמתי את מבטי, רואה את ג׳וש.
"צריכה עזרה?", הוא שאל מחייך, ואני מקווה שלא יראה את פניי מבעד לחושך.
"לא", אמרתי במהירות והוא התקרב, התכופף לעברי וסיבב את המפתחות, והמכונית התניעה.
"תודה", מילמלתי בחזרה, והוא העביר מבט מחוייך לעברי, מה שגרם לו להוריד את חיוכו.
"בכית?" הוא שאל תופס בפניי, מנגב בעדינות על עיניי ומוחה את הדמעות שמאיימות לפרוץ.
"כן, מה זה אמור לעניין אותך?", שאלתי בעצבנות מעט, והוא חייך והתכופף מעט עד שהרגשתי את שפתיו נצמדות לשלי, זזות בעדינות, ואני ישבתי שם קפואה כקרח.
לא רציתי בזה, אבל כבר לא היו לי כוחות נפשיים להתנגד וגם לא סיבה טובה.

מה את עושה סאם?

Related || קשוריםWhere stories live. Discover now