פרק 1:

713 41 3
                                    

נקודת מבט אגם:
התעוררתי לעוד בוקר קיצי...
אוףף כל כך חם!
אני מאוד אוהבת את הקיץ ובעיקר ללכת לים אבל לפעמים נמאס מהחום ואני מתגעגעת קצת לחורף...
לריח של הגשם.

הלכתי לצחצח שיניים,וצעדתי לחדר של נועה ולירן על מנת להעיר אותם לגן.
אבל אושר כבר הקדים אותי
"גם גם!בוקר טוב" נועה אמרה בקולה הנעים וחייכתי חיוך רחב
"חיים שלי בוקר טוב!יאללה תתלבשו ונלך לגן" הודעתי וחייכתי ללירן

הלכתי לחדר,הפעלתי שירים,אני אוהבת גם מוסיקה מזרחית וגם פופ..כע לא ה-שילוב חחח
בכל מקרה עמדתי מול ארון הבגדים המאוד מצומצם שלי וחשבתי מה ללבוש...
בסוף החלטתי על חולצה אפורה ושקי קקי שחור.

סירקתי את שיערי הקצר והשטני והתאפרתי ממש קצת,
רק איילינר כמו תמיד ומייקאפ

"אגם!אנחנו נאחר!!" אושר צעק ומהר הלכתי לסלון עם התיק שלי
"תפסיקי כבר להתאפר סעמק!את הכי יפה בעולם גם בלי איפור" הוא אמר וחייכתי,נותנת לו נשיקה בלחי

הרמתי את לירן,והוא את נועה
ונכנסנו לאוטו...
האמת שכל הכבוד לו,הוא ידע שהוא יגדל,להורים שלנו לא יהיה כסף לתת לו לאוטו אז הוא פשוט חסך מגיל קטן וקנה אוטו ישר שעשה רישיון וההורים עזרו קצת...

הורדנו את לירן ונועה בגן ונסענו לבית ספר,מיהרתי לצאת מהאוטו ולהיכנס לבית ספר

"אגם!בואי לפה מה את רצה" אושר אמר והסתובבתי חזרה אליו
"בהצלחה יפה שלי,אוהב אותך" הוא אמר וחייכתי ורצתי לכיתה לפני שהמורה תגיע

התיישבתי לצד החברה הכי טובה שלי,אביב אלמקייס

"היי" אמרתי בחיוך וחיבקתי אותה
"מה קרה?" שאלתי שראיתי את פנייה רטובות מדמעות וחיוכי דעך
היא פשוט חיבקה אותי ובכתה
"אני מצטערת.." היא לחשה לי ויצאה מהכיתה,
לא ידעתי מה לעשות,או מה קרה לה...

המורה נכנסה והתחילה ללמד,כל השיעור חשבתי על זה ובכלל לא הקשבתי לה...

נשמע הצלצול הגואל ורצתי בכל בית ספר לחפש את אביב
לבסוף מצאתי אותה מאחורי המגרש...
"אביב!מה קרה?" שאלתי
"אגם אני מצטערת..אבל אנחנו לא ניפגש יותר" היא אמרה ועלו בעיניי דמעות
"מה?למה?!" שאלתי מבולבלת
"אני עוברת לח"ול..ללונדון..." היא מלמלה ונשמעה מאוד מאוישת ועייפה,
הייתי בשוק,ומרוב הלם פרצתי בבכי..
איזה ילד עבר שם והסתכל..ואז הלך..

"מה?..אבל למה אביב איך אני יהיה פה בלעדייך?!" שאלתי בבכי
"אין לי פה בכלל חברות" אמרתי ומשכתי באפי ובכייה רק התחזק
"אני מצטערת..גם אני לא רוצה את זה!אבל אין לי הרבה ברירות" היא אמרה
"אבל..אבל אביב,את בנית אותי,רק בגללך מדברים איתי..מה אני יעשה שתלכי?!אני יחזור להיות כלום!ואני לא יכולה בלעדייך דקה!" מלמלתי והיא חיבקה אותי חזק ופשוט הזזתי אותה ממני ורצתי לגדר,טיפסתי מעליה והלכתי הביתה,שאושר ישמע על זה אני ילדה מתה!
אבל כרגע לא אכפת לי...

הגעתי הביתה,חלצתי את נעליי...התקלחתי ושמתי פיג׳מה ארוכה והדלקתי מזגן...
לקחתי גלידה מהמקרר,וטישו וישבתי מול הטלוויזיה,

עם טישו,שמיכה וגלידה ובכיתי...
זה באמת כל כך קשה לי,אביב היא החצי השני שלי,וגם לה יש כל כך הרבה ביטחון בניגוד אליי,והיא תמיד הייתה מנסה להעלות את הביטחון שלי.

נקודת מבט אלירן:
"יגבר בוא אליי,אחותי מסיימת יותר מאוחר ויהיה לי משעמם" אושר ביקש וישר הסכמתי,אח שלי זה!

נכנסנו לבית שלו והוא מאוד הופתע לראות את הנערה שישבה לה בפיג׳מה וקופסת גלידה ושמסביבה הרבה ניירות טישו
"אגם מה את עושה פה?" הוא שאל עצבני
והתקרב אליה
"מזה בכית ?" הוא שאל והחזיק
בפנייה,
עיניו התרככו...

"מה קרה?" הוא שאל
"כלום.מי זה?" היא שאלה מתכוונת אליי
"אלירן" הוא ענה
"טוב אגם תעני" הוא פקד
"מה קרה?" הוא הוסיף

"אביב עוברת לגור בח"ול" היא אמרה ועינייה שוב הבריקו מדמעות והוא היה נראה מופתע
"אל תבכי יפה שלי" הוא אמר וחיבק אותה...

אני רק חשבתי על כמה היא יפה!
לעע אבל בטח סתם פרחה מפונקת...

As long as you love me !Where stories live. Discover now