As long as you love me !

פרק 5:

נקודת מבט אגם:
קמתי עייפה במיוחד,השעה הייתה שש,אז החלטתי לחזור לישון..

התעוררתי שוב,השעה הייתה כבר שבע והתארגנתי לבית הספר.

הסתכלתי על עצמי במראה,נראיתי נורא,שיערי היה נפוח,ועל פניי היו שבילי דמעות יבשים..
אתמול עברתי לילה לא פשוט,מאוד נקשרתי לאושר נקשרתי אליו יותר ממה שניקשרתי אליו כל החיים,וזה הרבה...

צחצחתי שיניים,עשיתי פן כי השיער שלי היה נראה רע,

לבשתי חולצה אדומה,ג'ינס בהיר עם קרעים ונעליים אדומות,התאפרתי בקטנה,רק קצת מייקאפ ומסקרה והלכתי לסלון אושר ישב ושתה קפה כמו תמיד,אמא הכינה לנו כריך לבית הספר,נשקה לנו ויצאה במהירות

לעבודה,נאנחתי והתיישבתי ליד אושר ושתיתי שוקו
״את נראת עייפה מתי ישנת?״ הוא שאל בדאגה
״2:00״ עניתי

״מה?!אבל סיימנו לדבר ב1:00״ הוא אמר ומשכתי בכתפיי
״יאללה בואי נצא״ הוא אמר וקמתי,

הוא התניע את המכונית ונסע
״איפה אלירן ?״ שאלתי
״הוא בבית,יש לסבא שלו אזכרה היום״ הוא ענה לי והנהנתי,

נראלי זה הולך להיות יום מגעיל

״רוצה לבוא איתי אחרי זה לאלירן להיות איתו?הוא היה מאוד קשור לסבא שלו״ הוא אמר והנהנתי

״לפני כמה שנים הוא נפטר?״ שאלתי
״לפני 3 שנים..״ הוא ענה
״סבא שלו היה איש מדהים,הכרתי אותו..אלירן כמעט גדל אצל סבא שלו,בילדות הוא היה אצלו ואצל סבתא שלו המון...״ אושר הסביר והנהנתי

נכנסתי לכיתה,
באיחור
״גברת אגם ביטון,זה האיחור השני שלך ברצף,קומי לכי הביתה,מחר תבואי תלמידה רצינית!״ המורה אמרה ופערתי את עיניי,אושר יהרוג אותי

אשכרה העיפו אותי עכשיו הביתה!

ואין לי מפתח איבדתי אותו שבוע שעבר!

נזכרתי שלאלירן יש לפעמים מפתח לבית שלנו אז מהר התקשרתי אליו

״אלירן..״ אמרתי בלחץ
״אגם?9:00 בבוקר מה קרה?״ הוא שאל
״איחרתי כבר פעם שנייה והמורה העיפה אותי הביתה ואמרה לי לחזור מחר,אין לי איך להיכנס הביתה ואין סיכוי שאני אומרת לאושר...יש לך אולי מפתח?״ שאלתי

״לא נתתי לאושר פעם אחרונה כי הוא איבד״ הוא אמר ונאנחתי
״אל תילחצי אני יבוא לקחת אותך אליי,תשבי בספסל מתחת לבית שלך״ הוא אמר

״טוב ביי״ אמרתי
״ביי״ הוא ענה

חיכיתי כמה דקות והוא הגיע,נכנסתי לאוטו וגאדדד איזה ריח של בושם גברייי!