~פרק 1~
טוב לפי המכתב אני צריך ללכת צפונה בלונג איילנד עד שאני יראה פסל בגובה 15 מטר...פתאום פשוט ראיתי את המחנה הוא בכלל לא היה מוסתר, אבל למה הוא בכזה מקום נידח. שיהיה קרטר תזכור את סיפור הכיסוי שלך אתה תייר שהלך לאיבוד עד שמצא את המקום הזה. כשבאתי לכיוון המחנה פתאום הרגשתי מן משהו מוזר כאילו התנגשתי בחומה והצלחתי לעבור אותה. כשניכנסתי בהתחלה לא שמו לב עליי ואז פתאום כולם הסתכלו עליי המומים מה בחיים לא ראיתם בן-אדם. פתאום הגיע אליי מישהו על כיסא גלגלים "שלום שמי כריון אנחנו צריכים לדבר בוא איתי" אמר ואני חשבתי למה נראה לו שאני יבוא איתו לעזעזל אבל אמרתי "טוב". הלכנו ליד הים ובדרך ראינו אנשים נלחמים בחץ וקשת,כידונים וחרבות וואו בא לי להצטרף לקרב חרבות טוב. "איך הגעת לכאן?" האיש ניראלי קוראים לו כיריון אמר "כיריון נכון? הלכתי לאיבוד עד שמצאתי את המקום הזה" אמרתי"כן השם זה כריון, טוב הגעת לכאן זה אומר שאתה חצוי כי רק חצויים יכולים להיכנס לכאן ותגיד יש לך הורים?ואיך קוראים לך?" "קוראים לי קרטר ואני יתום. ומה זה לעזעזל חצוי? ומה הכוונה שרק חצויים יכולים להיכנס לכאן?" "אה טוב נסביר לך חצוי זה..."
~~~~~~~~~
בנתיים הפרקים קצרים אבל הם יתרכו
איך?
YOU ARE READING
צללים משתקים
Fanfic°בהקפאה° סיפור על נער ששמוע קרטר הוא בן 16 עד לפה זה רגיל? כי בעצם הוא גר ברחובות מאז שהוא זוכר את עצמו ועובד עבודות מזדמנות אבל עבודתו העיקרית היא... ~~~~~ סיפור על פרסי ג'קסון ~~~~~ סיפור ראשון
