אחרי שפרסי ניצח את כולם בקרב חרבות שאל "יש מישהו שרוצה להילחם נגדי?"
"אני" אמרתי, אני חייב לבדוק עד כמה הוא באמת טוב
"מי אתה? חצויי חדש?"שאל
"כן קוראים לי קרטר" עניתי
"היי אני פרסי" התקדמתי מולו לרחבה שילבנו חרבות
"3..2..1 צא" אמר מה ממתי אומרים את זה בקרב חרבות חשבתי מבולבל, אבל הבלבול כמעט עלה לי ביוקר שכמעט חתך לי את הראש אבל עצרתי בזמן, החרבות שלנו התנגשו אחד בשני שוב ושוב בלי הפסקה כל אחד עוצר את המכה של השני.
"אני רואה שיש לנו פה לוחם טוב,אתה כבר כמעט מציב לי אתגר" ניסה להקניט אותי, לא ילך לך הקניטו אותי בלי סוף ברחובות נסה משהו אחר אולי יעבוד טוב יותר.
"נו בטח עדיין אפילו לא התחממתי"עניתי לו בחזרה במטרה לעצבן.
"כן,אז בו נתחיל במסיבה" פתאום הוא התחיל לזוז במהירות עצומה היה ממש קשה לעצור אותו, כבר חשבתי שהלך עליי הרגשתי את החרב מגיע לבטן שלי אבל אני הרגשתי שאני מתמוסס לחלקיקים קטנים, ניסתי להתגבש מחדש וכיוונתי למאחורי פרסי, התגבשתי מחדש וכיוונתי את החרב שלו לצוואר
"שח מט"אמרתי, והורדתי את החרב? מה למה יכלתי להרוג אותו פה עכשיו למה עצרתי, למה הורדתי את החרב, אבל אולי הוא יכול להסביר מה קרה לי? טוב מה שהיה היה נשאל אותו מה קרה לי ואחרי זה אני חייב להרוג אותו. בהזדמנות הראשונה.
"מה קרה פה הרגע, לאן נעלמת ואיך הופעת מחדש מאחורי?" פרסי אמר מופתע "מה,חשבתי שאתה תדע,מה קרה לי בכלל?"שאלתי מבואס הוא לא יודע מה קרה לי
"אבל נהפכת לסוג של צל כזה שחור כאילו התמוססת ברגע שהחרב עמדה לפגוע בך חשבתי שאולי אתה מת,מעניין מי ההורה האלוהי שלך כי אני לא מכיר אף חצוי שיכול לעשות את זה" אמר
כאילו מתוך משאלה חזר ואמר מבוהל "בעצם אני יודע מי אבא שלך" אמר מבוהל רגע אבא? הסתכלתי סביבי וכולם נראו מפוחדים ומבוהלים
"מה איך?"שאלתי
"תסתכל מעל הראש שלך" אמר
התסתכלתי וראיתי מין סימן מוזר של...
~~~~~~
איך?
YOU ARE READING
צללים משתקים
Fanfic°בהקפאה° סיפור על נער ששמוע קרטר הוא בן 16 עד לפה זה רגיל? כי בעצם הוא גר ברחובות מאז שהוא זוכר את עצמו ועובד עבודות מזדמנות אבל עבודתו העיקרית היא... ~~~~~ סיפור על פרסי ג'קסון ~~~~~ סיפור ראשון
