פרק קצר רק כי לא העלתי מלא זמן ;)
״היי קטנה, קמה לבצפר?״, רותם העיר אותי.
״מה אתה עושה פה?״, שאלתי כשאני עדיין חצי ישנה, מתחננת שיילך ויעזוב אותי לישון.
״ישנתי פה, את צריכה לקום״, הוא אמר.
״אוחחחחח״, אמרתי ושמתי את השמיכה מעליי.
״מה שאת רוצה״, הוא אמר וסגר את הדלת.
כעבור שלוש דקות הדלת נפתחה.
״מההההה״, צעקתי עדיין עם השמיכה על הראש.
רותם הוריד מעליי במהירות את השמיכה.
״מה אתה דפוק?!! זה קר!!״, צרחתי עליו אחרי שהוא ויונתן חשבו שזה מצחיק לשפוך עליי קנקן מים קרים עם קרח.
״אמרתי לך לקום״, רותם אמר וקרץ לי תוך כדי חיוך.
אמן שחברה שלך תזרוק אותך יזבלל״, צרחתי על רותם, ״ואתה חתיכת אח מסריח מהאגדות הלוואי ואמא תחליט שאני הבת המועדפת עלייה ותשאיר אותך זרוק ברחוב״.
רותם שם את ידו על החזה ושיחק אותה נפגע, ״נפגעתי״, הוא אמר ובקול עצוב ואז נקרע מצחוק.
״אווץ, מישהי עצבנית? ומאמי זה לא יקרה לעולם״, יונתן אמר והתקדם לעבר בדלת יחד עם רותם.
״היי היי רגע שכחתי משהו״, אמרתי וגרמתי להם לעצור.
״מה?״, שניהם אמרו ביחד.
״חייייייבוקקקק דובב״, צרחתי וחיבקתי את שניהם כשאני נוטפת מים והם כבר מוכנים לבצפר.
״כוסאמקק קרציהההה״, הם אמרו ויצאו בעצבים מהחדר בזמן שאני צחקתי.
התקלחתי בזריזות שוטפת מעליי את כול הלילה שעברתי.
כול הלילה רק הייתי במחשבות של מה אני הולכת לעשות, לא, מה אני הולכת להגיד לאיאן, איך לעזעזל אני אמורה להיפרד ממנו?
התנגבתי נצמדתי לדלת המקלחת.
״אותם לא לבוא לפה״, צעקתי בשביל שרותם לא יבוא לאזור הזה ויראה אותי עם מגבת.
״טוב קטנה״, הוא צעק ויצאתי לכיוון חדרי.
נכנסתי לחדר ושמתי הלבשה תחתונה.
מרחתי על עצמי קרמים ויבשתי את שיערי, הופכת אותו לגוש נפוח של תלתלים.
ניגשתי לארוך הבגדים שלי והוצאתי חולצת בצפר אדומה צמודה ומכנס ג'ינס בהיר, בוייפרנד קרוע.
שמתי את נעלי הסופרסטאר שלי וניגשתי לשידת האיפור.
שמתי רימיל, עיפרון שחור, קצת סומק וקצת וזלין.
הכנסתי את הספרים לתיק השחור שלי מתארגנת ליציאה.
ירדתי למטה וראיתי את יונתן יושב בפינת אוכל, אוכל חביתה שרותם הכין.
״בואי קטנה, תאכלי ונסע לבצפר״, הוא אמר וחיוך אליי את החיוך הכובש שלו.
״לא לא אני סיימתי תשבו תאכלו ואני הולך להתארגן״, יונתן אמר.
לקחתי במזלג שלי חתיכת חביתה והכנסתי אותה לפי.
״נו החלטת מה תגידי לאיאן״, רותם שאל אותי כשהתיישב.
״לא, עדיין לא הבנתי מה אני אמורה להגיד במצב כזה״, אמרתי והתעסקתי בשאר החביתה.
״היי, הכול בסדר, פשוט תגיד את מה שאת מרגישה.״ הוא אמר והניח את ידו על ידי.
ההרגשה הזאת הייתה טובה, הרגשה מיוחדת..
״תודה, מה עם חברה שלך?״
״השבח לאל, אין אין שרון היא מדהימה, את חייבת להכיר אותה״, הןא אמר בהתלהבות.
״נו אז תביא אותה ונכיר אותה.״
לאחר ארוחת בוקר מלאה בזריקת מלפפונים שלי ושל רותם, הגענו לבצפר בשלום למרות המהירות המופרזת שיונתן נהג בה.
״אמן יום אחד יעצרו אותך ואז התקשרו לאבא ותבין איזה פאדיחות אתה עושה לו״, אמרתי לו כאשר התיישבתי על האדמה כשיצאתי מהמכונית.
״אוי תשתקי״, הוא אמר והניח את משקפי השמש שלו על ראשו.
כן, אין ספק, יהונתן הוא חתיך.
עם העיניים הירוקות כהות שיש לו, כמעט כמו שלי רק יותר כהות, הריסים הארוכים, השיער השטני, ומה שהכי עושה את זה לבנות מהשכבה שלו, בעצם מכול שכבה אחרת, הלסת המרובעת ובזיפים הקטנטנים שגדולים מסביב לשפתיו העבות, בדיוק כמו שלי.
השפתיים, לא הזיפים.
לא הספקתי להגיע לשער, ויוליה וחבורת השפוטות שלה כבר נמרחו על יונתן.
אנסטסיה, אחת השפוטות לחשה ליונתן, אבל לחישה מספיק חזקה כדי שנשמע שמה שחברה שלו לא יודעת לא פוגע בה, רותם העיף אותו בשנייה שהיא אמרה את זה, והיא שיחקה אותה נפגעת וחזרה לצד ימינה של יוליה- החיה בסרט הראשית.
צחקקתי ונכנסתי לשער בית הספר.
ראיתי מרחוק את ג׳נה מסתבכת עם הספרים שלה והשיער על הפנים שלה.
הלכתי מהר ועזרתי לה להכניס את הכול ללוקר ומה שצריך לעכשיו לתיק.
״המושיעה״, היא אמרה וחיבקה אותי.
״חחחח זה כלום״, אמרתי וצחקתי.
״החלטתי להיפרד מאיאן״, אמרתי לה והוא נעצרה ובאה מולי.
״מה?״, היא אמרה בהלם.
״כן, אני פשוט לא רוצה להיות איתו כשאני לא בטוחה במאה אחוז באהבה שלנו את מבינה?״, אמרתי.
היא הסתכלה פתאום למאחוריי ולחשה בהצלחה.
אוי שיט.
אני מסתובבת לאט לאט, מקווה בכול ליבי שאיאן לא מאחוריי, וכמובן, שהוא שם.
״מה?״, הוא אמר וכאב נירא בעיניו המדהימות.
״לא כאן, ניפגש אחרי בית ספר?״, אמרתי מנסה להתחמק כמה שאני יכולה.
״אני לא יודע מה קרה, ומה השתנה, כי אני בטוח במאה אחוז במה שאני מרגיש אלייך״, הוא התקרב אליי ואחז ביידי, ״אבל אני לא הולך להפוך את מה שזה לא יהיה לדרמטי, אז היום בחמש אני אבוא לאסוף אותך, נאכל ארוחת ערב ונדבר על הכול, אוקיי?״, הוא אמר והסתכל לי בכנות בעיניים.
״תודה״, אמרתי לו וחיבקתי אותו.
הוא נישק אותי בלחי, הכניס את ידיו לכיס והלך.
הלכתי לג׳נה שחיכתה בהמשך המסדרון.
״נו איך היה?״, היא שאלה אותי.
״מה אני אגיד לך, קבענו להיות בערב״, אמרתי והיא הנהנה.
•היי יונתןן 🤘🏽•
YOU ARE READING
שינוי בתוכניות
Romance״את יודעת שאת רוצה אותי אז למה להלחם?״ הוא אמר בכזו אדישות. ״היית חייב לשנות לי את התוכניות נכון?״ שאלתי בעצבים, ותוך שניה מצאתי את עצמי מוצמדת לקיר, ששפתיו על שפתיי.
