~נקודת מבט דניאל~
"הגענו"אמרתי בזמן שענבל מורחת מעט אודם על שפתייה שיבלוט מעט.
"אוקיי" חייכה אליי וחיבקה אותי, יצאנו מהמכונית ונעלתי,היא התקדמה אליי ונישקה אותי בלחי. כשהיא הסתובבה לכיוון הבית ספר תפסתי לה את היד ואמרתי:"אל תתקרבי היום לעומרי,אני צריך לדבר איתו."
"מה אתה למה? אוופפ אל תזכיר את השם שלי בשיחה!! יואוו איתך לא הייתי צריכה לספר לך כלום!!!" היא נבהלה.
"אל תדאגי חיים שלי." עניתי מיד והיא צחקה את הצחוק החמוד שלה, נתתי לה נשיקה בקודקוד הראש והמשכנו ללכת.
בשער היא נפגשה עם נוי וקוראל וחיבקה רק את נוי, נוי לקחה אותי לכמה שניות וחזרה אל ענבל וקוראל, הן נכנסו לבית הספר והתקשרתי לעומרי.
"אה אחי?" הוא שאל
"תגיד יהומו מה עשית לה?" עניתי עצבני.
"למי יזיין?" הוא נבהל.
"מה אתה משחק אותה?"שאלתי "ראית את העורף שלה?" שאלתי מיד לאחר השאלה הקודמת.
"אתה מדבר על ענבל?" הוא שאל מבולבל.
"לא על אמא שלי"עניתי.
"אחי מה יש? נדלקת עלייה?" הוא שואל מנסה להעביר נושא.
"נשמה אתה מעביר נושא, אחי זה לא הולך ככה, אתה לא נורמלי.." עצרתי אותו מלהעביר נושא. "עזוב את זה שהיא בכתה, בכלל עזוב את זה שהיא נשברה, מה לא אכפת לך ממנה?" שאלתי דוגרי.
"ברור שאכפת לי ממנה, לא התכוונתי לעשות את זה בכלל לא רציתי לדבר אלייה ככה,פשוט התפרץ לי, כעסתי לא שלטתי על עצמי,שתיתי הרבה,עיצבן אותי לראות שהיא סותמת את הפה שקוראל מדברת אלייה לא יפה,ואז גם חטפתי מנוי פרצופים כל הנסיעה, הרסתי הכל!!!" שמעתי אותו נותן אגרוף לפריט כלשהו.
"אחי תירגע הכל בסדר!!" צעקתי עליו,שומע שהוא מתחיל לשבור דברים.
נכנסתי לרכב שלי נוסע בטיל לבית שלו.
כשהגעתי לבית שלו צעקתי על פנחס השומר ראש שלו שיפתח לי את השער של החנייה לקח לו דיי הרבה זמן אז יצאתי מהמכונית וזרקתי לי את המפתחות של המכונית "תחנה את המכונית."צעקתי לו ורצתי לדלת הכניסה של הבית.
פתחתי אותה בחוזקה ושמעתי את עומרי מתחרפן למעלה רצתי אליו וראיתי אותו עם עיניים אדומות מתכוון לשבור את הבושם שקניתי לו ליום הולדת, הוא זרק אותו ובדיוק כשהבושם התכוון להתנפץ הספקתי לתפוס אותו.
"אחייי" צעקתי וקפצי עליו כדי שירגע.
"למה שתקתי?, מה אני בחורה?, אבל מה ישלי לעשות?אני חבר של קוראל....., היית חייב לראות את הפרצוף היפה של נוי שמאוהב השתנה לשונא, חבר אמיתי הוא מישהו ש"אחותו" יותר חשובה מחברה שלו, אבל אני לא אחד כזה, בשביל מה עברנו לפה? בשביל שיהיה לנו יותר טוב, בשביל שלא יציקו לבנות שלנו ואז מה? אני זה שקילל. אני זה שצעק. אני זה שדחף. אני הבן זונה היחידי פה!!. " הוא התחיל להתעצבן.
"אחי זה בסדרררר, אתה היית שיכור..., מה אתה מבין..., ענבל עדיין אוהבת אותך!!, היא יודעת שהיא גם לא הייתה בסדר, בשבילה אתה עדיין האח הגדול שלה, ונוי לא שונאת אותך!, היום לפני שהן נכנסו לבית הספר היא שאלה אותי איפה אתה , אל תדאג הן עדיין דואגות לך ואוהבות אותך תירגע אחי!" אמרתי מנסה להרגיע אותו ולאט לאט אחרי כל מילה מנחמת שלי אני שם לב שהוא באמת מתחיל להירגע.
"הכל טוב עכשיו" שאלתי.
"כן,תודה אחי,שמח שיש אותך."ענה מתנשף.
הבאתי לו אגרוף מנחם בכתף והוא צחק.
"שכח מזה שאני עוזר לך לאסוף את כל הבשמים ששברת..."עניתי צוחק עליו והוא הסתכל מסביבו.
"פאקקק, יזיין" הוא לחש ונקרעתי עליו.
אחרי רבע שעה שהוא סיים לאסוף את כל הבשמים היקרים הסתכלתי על בושם אחד שמשך את תשומת ליבי.
"וואי יאח"עניתי מיד נזכר למה הוא מוכר לי.
"אה?" הוא שאל.
"הבושם הזה? זה לא הבושם שנוי קנתה לך?" שאלתי מצביע על הבושם N&O ובו זמנית קם אליו. בזמן שאני מריח אותו הוא עונה לי שכן.
"אני זוכר שנוי חםרה לי לבוא איתי לעשות את העיצוב של הבושם צחקתי."
"כפרה עלייה,נשמה שלי נוי מה יש לך..." עומרי אמר בזמן שזורק הכל לפח.
העלתי טת ראשי למעלה ואז קלטתי שורה מסויימת נזכר שענבל קנתה לו את כל בשמי הBOSS שיש לו על המדף. שתקתי לא רוצה להזכיר את השם שלה.
"זהו סיימתי" עומרי הוציא אותי ממחשבותי.
"יאלה יש ביולוגיה עכשיו" אנרתי לעומרי פותח את הדלת של החדר שלו, רומז לו שהולכים.
יצאנו מביתו והלכנו למכונית שלי, כשעומרי נכנס הוא שאל:"ענבל הייתה כאן?, אני מריח את הבושם שהיא התיזה על עצמה אתמול." והננתי לתשובה. כשהגענו לבית הספר נכנסנו לשיעור ביולוגיה, המורה צעקה עלינו שאיחרנו המצתי לה תירוץ שכל הכיתה ציקה ותאמת שגם היא.
"טוב, שבו." היא פקדה והתחלנו ללמוד.
YOU ARE READING
Love complicated
Romanceהיי שמי ענבל והסיפור שלי מבוסס על סיפור אמיתי, הסיפור הוא על אהבה מסובכת. בסיפור מסופר על ילדה שחומת עור שעברה בית ספר משום, שכל הזמן ירדו עלייה וצחקו עלייה אבל שתי חברותיה היו תמיד לצידה ועברו ביחד איתה את ההשפלות והתעלליות שלה. . . . . . ●שימו לב...