"ניתן להדליק אלפי נרות מנר אחד מבלי לקצר את חייו. אושר לעולם אינו פוחת כשחולקים בו."
← בודהה→
-------
בפרק הקודם-
"נתראה מחר לייט" הסמקתי והשבתי לו "נתראה מחר".
לאחר שהוא נסע עמדתי מול הסיוט , מול הגיהנום שבו אני חיה כבר שנים מול בית היתומים מתכוננת לרע ביותר.
***
נכנסתי לאחוזה הכל היה שקט בזמן שהסכלתי לראות אם יש מישהו , ולא היה אף אחד .
כולם בבית הספר עדיין, איך שכחתי?
חיוך קל עלה על פניי .
המנהלת כנראה יצאה לפגישה או משהו אחר.
עליתי לחדר שלי ושל מדיסון וקפצתי על מיטתי בעודי זורקת את התיק שלי לרצפה .
מה זה היה?
הסתכלתי על התקרה , חייתי במקום הזה שש שנים בלי שום זיכרון קודם .
ופתאום בלי התראה מוקדמת בא ילד חדש שמכיר אותי ויודע את השם שלי , מתעצבן שאומרים משהו על ההורים שלי נותן לי לבכות על הכתף שלו , לוקח אותי לאחוזה שלו ואני מגלה שהוא מולטי ביליונר והעובדים שלו במקרה מכירים אותי והוא מכנה אותי בכינוי לייט שמוכר לי אבל לא מצליחה לדעת מאיפה !
"וואו " דיברתי לעצמי , שמעתי צעדים ולאחר מכן את פתיחת הדלת של החדר .
הייתי מותשת מרצף האירועים ויכולתי רק להתפלל שזאת לא המנהלת .
"סקארלט גרייס מה את עושה פה?" אמר בקרירות סגן המנהלת גריגורי.
יש שמועה שיש משהו בינו לבין המנהלת אבל אני לא מאמינה שהיא מסוגלת לאהוב בכלל מישהו.
הוא תמיד היה נוכח בהתעללויות שלי אך לא עשה שום דבר , לפעמים הייתי יכולה להשבע שראיתי מבט מיוסר בעיניו אבל הוא מיהר להסתיר אותו ולחזור למבט הקר שלו , הוא יד ימינה של המנהלת .
"אני...אמ..." ניסיתי למצוא תשובה שתהיה מספיק טובה בשביל לעבור על אחד החוקים בבית היתומים 'לעולם לא להבריז מהלימודים ללא סיבה מוצדקת'.
רגע! סיבה מוצדקת!
"נפצעתי ברגל ואחות בית הספר שיחררה אותי אדוני ." אמרתי מסתכלת על רגלי שנפצעה בביתו של בלייק .
"אוקיי , תרגישי טוב " הוא סגר את הדלת .
לאחר ששקעתי במחשבות התעייפתי בגלל אירועי הלילה הקודם ונרדמתי.
------
נקודת מבט של בלייק-
YOU ARE READING
יתומה || orphan
Romanceעשר שנים של היסטוריה. עשר שנים של חושך. עשר שנים של חוסר ידיעה. סקארלט היא יתומה . מנהלת בית היתומים מכה אותה בחוסר רחמים עד איבוד הכרה ללא סיבה. נער חדש מגיע לבית הספר ומאיזו שהיא סיבה הוא מעוניין בסקארלט . מהי הסיבה?. האם הוא וסקארלט קשורים באיזה...
