כפיצוי על הפרקים הראשונים ועל כל הכתיבה הלא מפורטת שלי כתבתי פרק ארוך תהנו .
לא לשכוח להפיץ ,להגיב ולהצביע ♡
-BloodQueen990-
---~---~---~---~---~
עיניי היו דבוקות אחת לשנייה .
עוד פעם שכחתי להוריד את האיפור לפני שינה? התיישבתי על המיטה פקחתי את עיניי בעוד חצי גופי עדיין בשמיכה , אך עדיין היה חשוך .
התעוורתי ? נשימותיי החלו להאץ מרוב לחץ ,מזיזה את ידיי לצדדים בניסיון לתפוס משהו שמעתי נשימות .
"מי פה?" ניסיתי לגשש בידיים רועדות אך ידיי נתקלו בגוף שרירי שהיה שכוב לידי .
נשימותיי החלו להאץ אף יותר , פחד החל להשתלט ,אך ניסיתי להקשיב לקול ההיגיון שבראשי .
"מי אתה?" אמרתי בתוקפנות בקול רם יותר אל הגוף השרירי שגבו היו מופנה אליי .
לקחתי את הדבר שהיה הכי קרוב אליי ויוכל לשמש אותי בתקיפה והגנה על עצמי -הכרית.
בחשכה המוחלטת בלי יכולת לראות ניסיתי לכוון והטחתי את הכרית בראשו של הזר ,
"תגידי ככה את מחזירה טובה לאנשים שמצילים אותך?" אמר בעייפות וכעס האיש המסתורי .
שמעתי את המיטה זזה שוב , הרגשתי את ריאותיי הנלחצות לעצמותיי מרוב פחד , התנשפתי בכבדות אזרתי אומץ ואמרתי
"מי אתה? למה אני לא רואה כלום ? התעוורתי ?" התנשפתי שוב בכבדות כאילו האמירה הזאת גבתה ממני את כל כוחי אך לפתע שמעתי צחקוק ההתגבר לצחוק מתגלגל ויפה , רגע ! אמרתי יפה? תשכחו מהיפה !
שמעתי את צעדיו הבאים ומתקרבים .
עצמתי את עיניי מתכוננת לרע ביותר כפי שהייתי מחכה למנהלת שרלוט שתיתן את המכה הראשונה .
אך המכה לא באה , הרגשתי יד על לחי השמאלית והבל פיו המתוק של האיש
על אפי , הרגשתי את גופו זז במעט אל מאחוריי גופי
אך מחשבותיי לא תאמו למעשיו .
אור האיר את החדר , ידו השמאלית של בלייק הייתה על לחי השמאלית וידו הימנית על מתג האור מאחורי . משום מה לא הרגשתי מבוכה או פחד יותר פשוט הסתכלתי לתוך עיניו , הרגשתי שבמצמוץ הם יכולות לגרום לי לספר הכל על עצמי , הרגשה מוזרה .
" עכשיו , תסבירי לי למה את מעירה אנשים בשתיים לפנות בוקר שישנו רק באחד בשביל לטפל בך ? " אמר בקול עייף אך לא עצבני .
נישארנו באותה זווית שהיינו אך רק שידו הימנית במקום להיות על המתג הייתה על מותני , "דבר ראשון תזיז את הידיים דבר שני מה אני עושה פה ?ושלוש מה אנחנו עושים באותה מיטה?" אמרתי את הכל בהפנוט מוחלט , מסתכלת על עיניו שלא נמאס להסתכל עליהם .
"תחזרי לישון " אמר בקול ישנוני בזמן שהוא מפהק , הוא זז קרוב יותר , התכופף תשעים מעלות למטה ובזמן שניסיתי לנסות להבין מה הוא עושה כבר הייתי על גבו .
YOU ARE READING
יתומה || orphan
Romansaעשר שנים של היסטוריה. עשר שנים של חושך. עשר שנים של חוסר ידיעה. סקארלט היא יתומה . מנהלת בית היתומים מכה אותה בחוסר רחמים עד איבוד הכרה ללא סיבה. נער חדש מגיע לבית הספר ומאיזו שהיא סיבה הוא מעוניין בסקארלט . מהי הסיבה?. האם הוא וסקארלט קשורים באיזה...
