נקודת מבט הארי
עליתי חזרה למעלה ופגשתי את איזבלה בחדר ההמתנה. כשהיא הביטה בי פיה נפער לרווחה.
"הארי?"
"אבא שלה." עניתי לפני שיכלה לשאול.
"ולא הכית אותו בחזרה?"
"בלה," נאנחתי, "אני לא יכול להכות אותו הוא אדם מבוגר."
"אז?"
"אני לא צריך לתת עוד סיבות למה לשנוא אותי..."
האחות שישבה בדלפק ניגשה אליי. "מה קרה עכשיו?" היא שאלה, בוחנת את התפרים שבזרועי.
"התפרים בסדר, זה הפנים שלי."
האחות הנהנה, נעלמה מתחת לשולחן וחזרה עם פלסטר וחומר חיטוי.
"זה הולך ישרוף." היא אמרה, מצמידה מטלית עם אלכוהול לחתך הכואב.
הידקתי את אגרופיי והתנשפתי בשיניים חשוקות כשהיא חיטאה את החתכים. טבעת הנישואין של אביה של אודרי התנגשה בחלק שמעל הגבה שלי, מה שגרם לאיזור להיחתך.
האחות הניחה את הפלסטר על החתך שמעל הגבה שלי וטפחה על כתפי. "תשתדל לא להיכנס לצרות, אוקיי?"
הנהנתי.
איזבלה נחתה חזרה על כיסא בחדר ההמתנה והתיישבתי לידה, מחזיק שקית קרח כנגד הלסת הכואבת שלי.
"אני לא מאמינה שבן אדם בן חמישים הכה את החרא ממך." היא צחקה לשנייה, גורמת לי להצטרף אליה.
"יכולתי להרביץ לו חזרה אבל לא רציתי שישבר לו הגב או משהו כזה." חייכתי, שוכח לרגע מהסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. לכמה שניות שכחתי מה קרה. אני לא אמור לצחוק, אני צריך להיות מאוכזב מעצמי.
"היא תהיה בסדר," איזבלה אחזה בידיי ולחצה אותן חזק. זה נראה כאילו היא קראה את מחשבותיי.
"מה אם היא לא? מה אם הכל ישתנה?" אמרתי.
"זה לא, סמוך עליי."
הנהנתי.
איזבלה הסתכלה על שעון היד שלה. "אני חוזרת למעונות, אני אבוא חזרה מחר בבוקר אבל."
"ותפסידי שיעור?" הוספתי.
היא הנהנה. "צריך הסעה?"
נענעתי את ראשי ועניתי, "אני נשאר כאן עד שהיא תתעורר."
איזבלה נראתה מופתעת, אבל הנהנה ונופפה לי לשלום לפני שנעלמה במסדרון.
*
"הארי?" שמעתי קול קורא.
הסתכלתי סביבי. זאת הייתה פסגת ההר שלקחתי אליה את אייברי אחרי שאמי נפטרה. היא עמדה על סלע גדול, החזיקה את ידיה בחוץ והשעינה את ראשה אחורה.
YOU ARE READING
Frat Boy (Harry Styles AU)
Fanfiction"לפני שבאת, כל מה שהיה אכפת לי ממנו זה לחגוג." - [הכותבת: @cigstyles]