קובץ אגדות

הרקולס

"היי קוֹל. איך אתה היום?"
"לא קוראים לי ככה."
"סליחה, שכחתי. באמת." הוא נראה מצטער.
"אני סולח לך. אבל פיל, בבקשה. בבקשה תקשיב לי. אתה סאטיר! אני יודע את זה. בבקשה תפסיק להסתיר את זה ממני. מג... היא סיפרה לי."
"מה עוד מג סיפרה לך?" עיניו של פיל חודרות אל שלו, מצפות לתשובה כנה.
הוא עוד יסתבך בגלל זה, מג אמרה... אבל הוא סומך על פיל. פיל הוא חברו הטוב. הוא לעולם לא יבגוד בו. נכון?
"היא... סיפרה לי על פגסוס. שאני בנם של האלים. אני צריך לחזור לאולימפוס, להיות אל! להציל אותה."
פיל הנהן בהשתתפות. "מה שמה שוב?"
"מג. מגארה הוא שמה המלא."
"כן, כמובן. איך יכולתי לשכוח." פיל התכופף, לצד מטופלו העטוף בבד לבן והניח יד על כתפו. "אני צריך ללכת עכשיו, אחזור מחר. מבטיח."
"בסדר. תמהר להוציא אותי מהמקום הזה, כדי שנוכל ללכת להציל את מג."
"תהיה בטוח. להתראות הרקולס."