קובץ אגדות

הגיבן מנוטרדאם

תמיד הייתי אני, לבד.
המכוער, המפלצת.
מנהל בית הספר, שבו תמיד סבלתי מהתעללויות והשפלות, היה גם האבא החורג שלי.
תמיד, כל יום ויום סבלתי.
ואז היא הגיעה.
יפהייפיה.
אזמרלדה.
אני אתוודא, הייתי מאוהב בה.
כן, כן, קוואזימודו המתבודד המפלצתי היה מאוהב בנערה הכי יפה בפריז.
אבל הוא, פריס, לקח לי אותה.
אני לא שונא אותו, אולי רק קצת כעסתי בהתחלה.
ועכשיו הכל בסדר.
בערך.
מקבלים אותי כמו שאני.
בערך.
לא בדיוק.
בערך.