קובץ אגדות

בת הים הקטנה

שאיפה אחת עמוקה, ואני קופצת אל תוך המים.
נשימתי נעצרת, ואני נאבקת לשחררה.
ריאותי מתמלאות מים וברגעיי האחרונים אני מדמיינת שאני בת ים. שהים הוא הבית שלי. שיש סיבה למה אני הופכת לקצף גלים.
מכשפה מרשעת, ונסיך יפהיפה.
אבל האמת היא, שאני בסך הכל נערה דחויה, שלא עמדה בלחצים והתמוטטה.
אבל רגע לפני ששקעתי כמו אבן אל תוך קרקעית הים, באמת ובתמים האמנתי שאני בתו של הים, שאני שייכת אליו.
אז שאפתי. ממלאת ראותיי במים, ועצמתי את עיניי.
"אריאל!" הדהדה צעקה רחוקה, אבל אני כבר נרדמתי עם צל של חיוך על פני.