קובץ אגדות

אלאדין

״שלום לך איש חביב.״
״שלום גם לך נערה.״
הוא אומר בחיוך חושף, שיניים צהובות ומוזנחות.
״למה אתה כה זנוח?״
שאלה בבהלה מעטה.
״אסביר לך מיד. רואה את את קופסת הקרטון הניצבת בקצה הסימטה?״
הם התקרבו אל אותה הקופסה ממש.
״ובכן, ברוכה הבאה לביתי הקט.״
״נעים להכירך. ובעצם, מה שמך?״
״שמי אינו חשוב. אך אם את מתעקשת, קראי לי אלאדין.״
״בסדר. אני יסמין.״

~~~~~

ושוב, חסרת השראה באופן מעורר השראה. האמת היא שלא ממש.