שבורה ממך

prologue - part 1

זה קרה אתמול, ואני עוד שוקלת מה לעשות.. האם לספר להורים או בעצם להשאיר את זה כלוא בבטני , לשמור על התחושה שמחוררת אותי לאט לאט..
ומה אם אני בהריון?
מיליון שאלות רצות במוחי, הלב שלי כבר שבור לאלפי חתיכות, אין לי תחושה.. אין לי שום תחושה וחשק לחיים.
הלב שלי נשבר, ואיתו גם אני.

אתה רק אתמול היית איתי וכבר החלפת את התמונה שלנו יחד בפרופיל שלך באינסטגרם,
והכאב החד בין רגליי עוד ממשיך ואפילו מתעצם , קשה לי לקום ואפילו לעשות את צרכיי..

אז עוד פעם אני חוזרת ושואלת, מה עליי לעשות?

ומה לגבי כל מה שסיפרת לי? הכל היה שקר?
אני אוהבת אותך, וזה כואב. סיפרת לי שאתה אוהב אותי, זה היה אמיתי? ואני עכשיו שוכבת במיטה, כשדמעות לא מפסיקות לרדת מעיניי, עדיין לבושה בפיג'מה שלא החלפתי מאתמול בערב כשחזרתי.. אחרי שנטשת אותי בבית הנטוש והמפחיד, אחרי מה שעשית לי, בפי אין כבר מקום לצעקות ולבכי אחרי אתמול, בחיים לא צעקתי ככה.

קמתי לשירותים אחרי מאמצים רבים, שוטפת את פניי עם מים קרים, כמו הלב שלך.

ההורים עוד מעט חוזרים, אני אספר להם.. אני יותר מדי מפחדת.

דיפדפתי עוד קצת בתמונות בדף שלך, למה לא ראיתי זאת קודם? למה? תמונות שלך עם המון בנות, ברור שתהיה איתן.. הן הרבה יותר יפות ממני, גבוהות, רזות וחטובות.
אז מה ציפיתי, למה שתהיה איתי כשיש לך עוד מיליון ואחת בנות פי 10 יותר יפות ממני?

למה ציפיתי?

שבורה ממך
Part 1