שבורה ממך

part 2

כל הלילה לא הצלחתי לישון לא משנה כמה חזק עצמתי את עיניי,
קמתי מסתכלת במראה על עיניי האדומות מבכי לא פוסק,
הכאב הפיזי מתחיל להיעלם לעומת זאת הכאב הנפשי רק מתגבר..

אחרי שסיפרתי לאמא ואבא הכאב רק הלך וגבר, התביישתי,  טוב.. אני בטוחה שגם הם, יותר ממני. הם מתביישים בי.
אני לא מרגישה שום טעם לחיים האלה..
אין לי תחושה, אני לא יודעת כבר מה להרגיש. כאבים חדים מפלחים את חזי, אני מחבקת את גופי בעזרת ידיי בחוזקה כי אין.. אין מי שיחבק אותי.. אחרי שעזבת אותי.
כמו מפגרת האמנתי לדברים שאתה אומר ו"מוכר" לי.

לקחתי סכין מהמטבח, הולכת בשקט מחשש שיראו אותי. מסתכלת עליה ובוחנת אותה,  עליתי למעלה לחדר שלי , סוגרת את הדלת.
העברת את ידי עליה, על החלק שהוא לא חד הרגשתי כמה חלקה היא,  כמה קרה, הצמדתי את הלהב של הסכין אל עורי הדק והעברתי אותו על ידי וחיזקתי אותו על העור ככה שהוא לאט חתך אותו, אותי.  ואני כבר רואה טיפות דם שצונחות על הרצפה, טיפות כבדות ומלאות בדם כהה, שלולית שנוצרה כתוצאה מכמות הדם סביבי,
צנחתי על הרצפה, מרגישה איך גופי נהיה יותר ויותר חלש עד שעיניי נעצמו.

שבורה ממך
Part2