נקודת מבט סתיו:
התעוררתי בבוקר במיטה של עופר והוא פשוט בהה בי.
"עופררררר, אתה חי??" העברתי את ידי מול פניו. והוא גיחך.
באתי לקום אבל עופר עצר אותי עם ידו הגדולה.
"נו עופר מה אתה רוצה?"
"את יודעת שאני בחיים לא יפגע בך נכון?"הוא שאל והיה לו מבט שואל ודואג.
"כן" עניתי.
"ואת יודעת שכל מה שאני עושה אני עושה בשבילך?"
"אני יודעת עופר תרגע כבר. עכשיו אפשר ללכת לצחצח שיניים?"
"כן" הוא ענה וקמתי מהמיטה ועליתי לחדרי להתארגן.
ירדתי למטה אחרי שעופר אמר או יותר נכון צעק ברחבי הבית שאני ארד למטה כבר... אוף הוא יכול להיות כל כך מעצבן לפעמים שזה מטריף!
"מה עכשיו עופר?"
"שבי יפה שלי אני צריך לספר לך משהוא"
פה כבר נלחצתי הוא היה נראה כל כך אדיש שזה הפחיד.
"נו" אמרתי סקרנית לשמוע את דבריו
"אוקיי חיים שלי אבל את מבטיחה שאת מקשיבה עד הסוף אוקיי"
אוקיי מבטיחה" אמרתי ועשיתי את שבועת הצופים וחייכתי.
"עכשיו שאת גרה איתי, ואני יכול להגן עלייך כמו שתמיד רציתי אני החלטתי שאת עוברת לבית ספר שלי" הוא אמר והייתי בשוק.
מה נראה לו רק שנה שעברה הכרתי חברים חדשים (היא עולה לכיתה ב) ואני לא מתכוונת להתחיל להכיר שוב, ומה עם החברות הכי טובות שלי אני לא מוכנה להיפרד מהן רק כי עופר החליט שהוא רוצה לשמור עליי, אני כבר ילדה גדולה אני יכולה לשמור על עצמי, וזה גם כולה בית ספר מה כבר יכול להיות בשיגרה המשעממת הזאת??
"לא" עניתי
"סתיו זאת לא הייתה שאלה מחר את עוברת לבית ספר שלי, ואל תדאגי שיר ורוני יעברו גם הן לבית ספר שלנו (שלו ושל אחים של רוני ושיר)
סליחה שלא העלתי פרק הרבה זמן אני אשתדל להעלות עוד פרק או שניים השבוע.
YOU ARE READING
אח גדול
General Fiction----מוקפא---- קדמה: היי אני סתיו בת 7 יש לי שיער בלונדיני ארוך ועניים כחולות יש לי שתי חברות טובות שיר ורוני ואנחנו מכירות דרך האחים שלנו. יש לי אח גדול קוראים לו עופר והוא שומר עליי ולא מרשה לי לעשות כלום בלי שהוא יודע מזה ובלי שהוא מאשר את זה. יש...
