אח גדול

פרק 5

קודת מבט סתיו
עופר הוריד אותי אצל נעמי (ככה קוראים לחברה שלה) דפקתי בדלת והיא פתחה
נעמי:"סתיו!! איזה כיף שבאת בואי תיכנסי"
אני:"נונו(זה השם חיבה היא המציאה לה) אני צריכה לספר לך משהוא" אמרתי והשפלתי מבט
נעמי:"אוקיי בואי נלך לחדר שלי"
הגענו והתחלתי להגיד: "טוב האמתי נונו שאין מושג איך לספר לך אז זה אז אני פשוט אגיד ותגיבי איך ששנראה לך?!?"
נעמי:"נוווו"
אני:נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי "אני עוברת בית ספר" הפלתי את זה עלייה
נעמי:"מממההה לא לא לא לא לא לא אין מצב את עובדת עלייי נכון? בבקשה תגידי שאת צוחקת את יודעת שאני לא יכולה להסתדר בלעדייך.
אני:"אני מצטערת לא יכולתי אפילו להתבכח עם עופר אין לי כל כך ברירה הוא החליט שאני עוברת לבית ספר שלו."
נעמי:"אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולות להיפגש יותר. נפגש עוד הרבה זה שעברת בית ספר לא אומר שאחנו לא יכולות להישאר חברות נכון???
.אני:"צודקת , רוצה ללכת לפארק?"
נעמי:"בטח בואי" היא אמרה ויצאנו
הלכנו לפארק ועלינו על המתקנים. הסתכלתי בפלאפון לראות מה השעה וראיתי 11 שיחות שלא נענו מעופר, השעה הייתה כבר 18:30 ועברה שעה כבר מזמן (מי שלא זוכרת הוא אמר לה שיש לה רק שעה להיות אצל נעמי וכבר עברו 3 שעות מאז) ידעתי שעופר ממש יכעס עליי.
אני:"אוי לא נעמי עברו כבר שלוש שעות מאז שבאתי אלייך , עופר אמר ךי ששאני יכולה להיות אצלך רק שעה"
נעמי:"אוי טוב אז בואי נחזור הביתה ותתקשרי אליו שיבוא לקחת אותך או משהוא."
אני:יאלה בואי נלך."
כשרצינו לצאת מהפארק באו אלינו חבורה של בנים גבוהים ומפחידים ואמרו לנו:
אחד הילדים מהחבורה:"בנות בנות בנות מה אתן עושת כאן לבד בלי אבא ואמא?"
אני:סתם הלכנו לטייל אנחנו בדרך הביתה"
ילד אחר מהחבורה שלהם:"בואו איתנו ניקח אתכם הביתה"
אני: "לא זה בסדר הבית ממש קרוב" אמרתי ונעמי הנהנה כהסכמה.
באנו ללכת אבל הנערים חסמו לנו את הדרך,פתאום כל הנערים האלו נשכבו כל הרצפה הרמתי את הראש וראיתי את לא אחר מאשר עופר.
מצד אחד שמחתי שהוא בא והנערים לא לקחו אותנו אבל מצד שני הבנתי שהלך עלי ושהוא ממש ממש ממש כועס.
עופר:"כנסו לאוטו " הוא אמר באדישות.
אני:"אבל..."
עופר:"בלי אבל כנסי. עכשיו. לאוטו!!"
הוא צעק ונכנסנו לאוטו, הוא נכנס למושב הנהג ונסע לבית של נעמי. הנסיעה עברה בשקט מוחלט, הידיים של עופר רעדו מעצבים.
הורדנו את נעמי ונסענו הביתה.