<נתי>
נכנסתי לחוץ למסעדה היא הייתה מפוצצת , ומצד אחד זה הרגיע אותי ומצד שני דאגתי שאולי אנחנו לא מצליחים להשתלט על הכל .
"זאת דנה..העובד החדשה " לירן אמר לי בין כל הלחץ
"היא דווקא עושה עבודה טובה לא?" שאלתי אותו בוחן אותה
"כן כן היא מעולה" הוא ענה ושם סלט בצלחת כדי שדנה תוכל לקחת לשולחנות
המשכתי להסתובב בין השולחנות , להכיר את הלקוחות ולעשות רושם טוב.
אחרי שהמסעדה נסגרה ב 9 בערב , אן באה עם אושרי ולין ושיר באה עם אגם.
הן התיישבו בשולחן גדול והתיישבנו כולנו מסביב לשולחן .
"בואי שבי איתנו" לירן אמר לדנה
"כן , בואי אנחנו נשמח להכיר אותך" אמרתי ועומרי חיזק אותנו.
"אממ..תודה אבל לא תודה אני ממש ממהרת" היא אמרה .
"איך את חוזרת?," לירן שאל
היא הסתכלה עליו והוא עלייה ..אף אחד לא יפספס את המבט הזה.
"ערב טוב שיהיה לכם" היא אמרה בחיוך ויצאה.
"מה היה המבט הזה?" לחשתי ללירן בזמן שאכלנו כולם
"איזה מבט ?" הוא שאל חזרה
"ראיתי אותך מסתכל עלייה ..תעשה טובה רד ממנה היא המלצרית שלנו! אין לך קווים אדומים?" אמרתי לו ברצינות
"מה?." הוא העיף לי מבט " חשבת שאני בקטע שלה?" לירן אמר פתאום
"אז מה היה המבט הזה ? עוד שנייה טרפת אותה" אמרתי לו
"וואי אחי חזרת דלוק ממקסיקו אה?" הוא אמר עצבני קם ויצאה מהמסעדה
"מה קרה פה עכשיו ?" אן שאלה
"כלום חיים שלי הוא ממהר " אמרתי לה ולקחתי חתיכת פיתה
"מה?..הלך להשכיב אותה?" עומרי שאל אותי בשקט
"הוא אומר שלא! ווואלה אני מאמין לו " אמרתי לו והמשכנו לאכול.
<לירן>
יש לי הרגשה רעה לגבייה.
אני לא יודע איך היא חזרה הביתה.
אבל משהו במבט שלה צעק שהיא צריכה עזרה !
אני יודע את זה כי אני הייתי שם !
הייתי שם עד שעמליה באה והצילה אותי ..מעצמי!
אני יודע שאני כזה , מזיין את כולם ולא שם על אף אחד.
אבל זה משהו אחר..משהו קרה אחרי המון שנים שהלב שלי היה ריק.
דנה הזיזה שם משהו ..ואני עוד לא הצלחתי להבין מה בדיוק.
"איפה את?" התקשרתי אלייה
"בדרך הביתה" היא אמרה ואני שמעתי רעש של אוטובוסים
"את באוטובוס?" שאלתי אותה
"אני הולכת ברגל " היא ענתה
"לילה..יכולת לבקש שאקח אותך" אמרתי בשקט
"אני יודעת להסתדר לבד " היא אמרה
"אני בטוח..רק תרגישי בנוח לבקש לפעמים עזרה אם תצטרכי "
"אל תדאג" היא אמרה וברקע שמעתי רעשים #מה נסגר ? , כמה זמן לוקח לך להגיע ?#
"מזה שם?" שאלתי אותה, מנסה להתרכז יותר בקולות
"אני צריכה לנתק, נתראה מחר , לילה טוב "
היא נתקה , ולי נשאר מועקה בחזה.
משהו מסריח.
<נתי>
"בייבי אני שבורה מעייפות אתה לא נכנס?" אן שאלה אותי כשאני עסוק בחישובים של השבוע האחרון בעסק.
"אני עסוק פה בנתיים תלכי לישון חיים שלי , אני אבוא כשאסיים פה" אמרתי לה.
והיא הלכה לישון.
הייתה ירידה דרסתית וזה הפחיד אותי.
אני יודע שלפעמים יש שבועות כאלה, אבל אני לא יודע אם אני יכול לעמוד בזה.
בחיים לא חלמתי שאני אקח את המשפחה שלי לחופש בדיסנילנד ואחרי שבועיים לחופשה רומנטית עם אישתי במקסיקו.
בילדות היינו יורדים לאילת וישנים באכסניה.
אבל הילדות של אן שונה משלי וזה משהו שתמיד הרגשתי בנינו.
שלא משנה כמה היא תנסה לגרום לי להרגיש טוב .
אני ארגיש שאני תמיד חייב לשמור על הרמת חיים שלה..על זה שהילדים שלנו יחיו כמו שהיא חייה.
התחושות האלה התחזקו , במיוחד אחרי השבוע הזה שלא היינו פה וזה השפיע על העסק
הרגשתי שברגע נוחת לי בלוק ענק בחזה..שגורם לי לחנק.
אין לי אוויר והרגשתי איך הלב שלי דופק כמו משוגע , עוד רגע יוצא מהמקום.
הייתי בהיסטריה והתיישבתי בכורסא..מנסה להרגע#הכל בסדר ..זה רק מחשבות זה כלום! הכל בסדר #
הלכתי לאט לחדר של הילדים וליטפתי אותם.
ואז הלכתי לחדר שלנו , ראיתי אותה ישנה כולכך נינוחה ובטוחה.
נכנסתי למיטה וליטפתי אותה "אני אוהב אותך חיים שלי " לחשתי לה
אני הביטחון שלה ואני לא אתן לכלום לקרוס.
נכנסתי למיטה אוסף אותה אליי ונרדמתי
YOU ARE READING
לא בוחרים במי להתאהב עונה 2
Romanceנתי הוא הגבר של חיי , כל מה שהייתי זקוקה לו , כל מה שהייתי צריכה בחיים שלי. הוא זה שתמיד יהיה שם להגן עליי ועל הילדים שלנו. שיעשה הכל כדאי לגרש פחדים ואויבים. עברנו המון בקשר שלנו עד שלבסוף נשבענו אמונים והקמנו משפחה ! דבר שלכאורה היה אמור ללכד אותנ...