פרק 2

4.4K 222 11
                                    

יום הולדת שנה לאושרי.

בית משפחת דדון.


<אן >

"בייביי תלית בלונים?"  צעקתי לנתי שהיה בסלון עם אושרי ולין , בזמן שאני התקלחתי.

"איך אני יכול כשיש לי שני תינוקות על הראש?" הוא צעק לי חזרה.

"אמרתי לך שתשים אותו בכיסא שלו ואן על הריצפה בצעצועים!!" צעקתי לו חזרה.

אין לתאר אותו לפעמים!! חצי שעה אני נותנת לו לשמור על הילדים והוא מתחרפן!

"את מסיימת?" הוא צעק לי מהסלון

"כן קרציההה" צעקתי חזרה והלכתי לסלון מנגבת את השיער שלי.

כשאני רואה אותו מסובב את אושרי על הידיים 

"דייי אתה תעשה לו סחרחורת" אמרתי לו ולקחתי את אושרי מהידים שלו 

"אבא מציקק לך ??" דיברתי לאושרי

ונתי בא מאחורי ונישק אותי בצוואר "נתיי נוו" אמרתי צוחקת .

"מה אני לא מקבל פרס היום? יש לאושרי יומולדת " הוא אמר בקול מתחנף

"א' זה היומולדת של אושרי אז הוא מקבל פרס! ב' אתה תקבל פרס אם תתחיל לארגן את הבית ליומולדת עוד שעתיים כולם פה!

ולא תלית בלונים ולא סידרנו את הבית!

והעוגה..אומייגאדד העוגהה, עוף להביא אותה מהחנות" אמרתי לו בהיסטריה.

"אבל רצית שאני אתלה בלונים " הוא אמר תוך כדי שאני דוחפת אותו לכניסה של הדלת

"אחר כך , קודם העוגה ואז בלונים " אמרתי לו 

"את יודעת שזה יומולדת שנה והוא לא באמת מבין מה קורה פה.." הוא אמרה לי בפרצוף תוהה

"כן אני יודעת אז מה?..העיקר הכוונה" אמרתי בחיוך.

"את מפחידה אותי לפעמים.." הוא אמר בציניות ורגע לפני שירד במעלית צעקתי לו שאני אוהבת אותו.

"גם אני אושר שלי " הוא ענה חזרה והלך להביא את העוגה.

<נתי>

אני רגיל לשגעונות של אן !

להיסטריות שלה ולשטויות שלה.

מאז שהילדים נולדו היא עושה בשבילם הכל !

היא הכי משקיעה והכי נותנת , עוד כמה חודשים היא תכניס אותם לגנים הפרטיים 

לדעת שאני יכול לתת לה לחיות ברמת חיים הזאת מרגיע אותי הכי הרבה בעולם.

לדעת שאני נותן למשפחה שלי הכל גורם לי להיות הגבר הכי חזק בעולם.

מה שתמיד מהדהד לי בראש , זה הפחד שמשהו יקרה לאחד מהם , או לעסק שלי.

אני לעולם לא אגלה לאן שזה הדברים שמפחידים אותי כי אחרת גם היא תפחד.

ואני לא אתן לה לעולם להרגיש חוסר ביטחון!

היא לא יודעת שאני בקושי ישן בלילות , שלפעמים יש לי סיוטים , ויותר מכל שאני ממשיך ללכת לטיפול אצל יורם !


לא בוחרים במי להתאהב עונה 2Where stories live. Discover now