לא בוחרים במי להתאהב עונה 2

פרק 29

《אן》
עברו 3 חודשים מאז שכל זה קרה , נתנאל עזב את הבית ועבר לגור אצל שיר ועומרי .
כשאני בעבודה הוא מוציא את הילדים ואני מרשה לו להיות איתם רק בחברת עוד אנשים.
אני לא רוצה אותו איתם לבד.
כן זה רק נראה שאני אכזרית ומגעילה אליו , אבל הילדים שלי היו יכולים למות והידיע הזאת שהמקרה הזה קרה בגללו והוא אפילו לא טרח לשתף אותי גורמת לי לאבד בו אימון .
אני אוהבת אותו וגם לי זה קשה , אבל כל עוד הוא לא ילמד לשים את האגו בצד אני לא אתן לו מקום בחיים שלי .

《נתי》
התקופה הכי ארוכה והכי קשה שעברתי בחיים, יותר מהפעם שנחטפתי והייתי רחוק ממנה , יותר מכל יום קשה שעברתי אי פעם בחיים שלי.
היא הוציאה אותי מהבית ובצדק.
זה הגיע לי !
אני רחוק מהמשפחה שלי בגללי .
לא ראיתי אותה 3 חודשים שלמים , כשהיא בעבודה אני מוציא את הילדים ואני איתם ליד אמא שלי או החברים שלי , יש לי צו איסור להיות איתם לבד.
זה הגיע לי ..וכבר 3 חודשים אני לא בנאדם נורמלי.
אני לא חיי לא ישן לא מחייך לא מדבר .
איבדתי כל סיבה להיות אופטימי .
רק כשאני עם הילדים אני ממלא כוחות , בלעדייהם לא הייתי כאן .
"אני יוצאת לסופר להביא לך משהו?" שיר שאלה ואני הנהנתי ללא
"נתי אתה נראה נורא באמת , אני מכירה את אן זה יעבור לה וזאת רק תקופה ! חוץ מזה היא בהריון עכשיו אז ..." היא אמרה ואני הסתכלתי עלייה ונעמדתי "היא בהריון בסוף ? יש הריון ?" אמרתי שמח הרגשתי שהצבע חזר לי לפנים .
"כן , פאק אל תגיד לי שלא ידעת !!" היא אמרה לחוצה.
"היא אמרה שמאחר לפני חודש אבל לא ידעה בוודאות " אמרתי מסתובב בבית ומנסה לחשוב מה היא הולכת לעשות עם זה
"היא לא תפיל נכון?" שאלתי אותה מבוהל
"נתי היא עוברת תקופה קשה " היא אמרה ואני התקרבתי אלייה.
"היא תפיל ?" שאלתי שוב בשקט.
"אני לא יודעת.." היא ענתה ואני התחלתי לרעוד מפחד.
"שיר , תגידי לה שהכל נגמר !! ששלמתי את החוב שלא יקרה כלום יותר לאף אחד ! תגידי לה שאני אוהב אותה שאני חצי מת בלעדייה ! תגידי לה את זה אני מתחנן " אמרתי תופס אותה מסתכל לה בעיניים "אני אגיד לה אבל בנתיים תרגע , לא טוב לך הלחץ הזה וגם לי לא בסוף אני אלד מוקדם בגללכם " היא אמרה מתנשפת לוקחת את התיק שלה ויוצאת מהבית .

החוסר וודאות הזה יכול להרוג אותי.
היא בהריון ואני לא יודע מה אן תחליט לעשות איתו.

"עברו 3 חודשים  אן ! אני מתגעגע אלייך , לריח שלך , לחיבוק שלך ! אני מתגעגע אלייך ! טעיתי אני אידיוט אני אגואיסט אני מלא באגו אני חרא אני כל מה שתחשבי שאני !
אבל אני אוהב אותךך "  שלחתי לה הודעה לראשנה מאז המקרה.
לא ציפיתי שתענה אבל רק שתקרא ואולי זה יעשה לה משהו ויגרום לה לקבל החלטה נכונה עם התינוק.

《אן》
היה לי יום לחוץ בעבודה , יום שדי פחדתי שיגיע האמת ! וזה הפגישה עם מאיר לקראת השחרור שלו .
הגעתי לבית כלא והתיישבתי בחדר מבקרים .
הוא הגיע כמה דקות אחרייי "או שלום גברת דדון מה שלומך ?" הוא שאל ועל הפנים שלו הייתה הבעה שונה ממה שראיתי עד היום
הוא קר יותר
"טוב תודה , יש לנו דוח אחרון לפני שחרור" אמרתי ובפנים הייתי מלאה ברגשות מעורבים  .
פתאום הרגשתי שאני זקוקה לנתי.
"שמעתי שהוא מילא את החוב שלי" הוא המשיך ואמר
"כן , וכמעט איבדנו את הילדים אבל זה כניראה פחות מעניין אותך" אמרתי בטון מזלזל.
"את באמת חושבת שלא אכפת לי מכם ? " הוא המשיך ושאל .
"להפיל על הבן שלך חוב שכמעט עלה לו בחיים רק כי אתה פחדן ולא רצית להתמודד עם זה בחוץ לא מראה על אכפתיות " אמרתי עוקצת אותו.
"את תשארי מחוץ לכל זה ! זה ביני לבין הבן שלי ! כשאני בחרא הוא ילמד להוציא אותי ממנו " הוא אמר ואני נגעלתי.
"איך אני אמורה להשאר מחוץ לזה אם אנחנו ביחד ? הוא בעלי מה שקורה לו קורה לי ! אף פעם לא היה לך אכפת ממנו אה?" שאלתי .
"הוא חושב שהוא יכול לנהל את העולם , את המשפחה שלי ! אבל הוא לא ! הוא רוצה להתמודד באמת ? שיכנס לחרא שלי ואז נראה אותו  , אל תתבלבלי גברת דדון התפוח לא נופל רחוק מהעץ..בסוף כולם ילכו בדרך שלי הוא ואוראל"
התעצבנתי כולכך נעמדתי והבטתי בו בעיניים דומעות "הבן שלך הוא הדבר הגבר הכי טוב שקיים ! אין בו טיפה ממך , הוא מעולם לא ניסה לפגוע בי או בכבוד שלי ! מעולם לא הרביץ לי או זלזל בי ! הוא תמיד מכבד אותי מקשיב לי ודואג שהכל יהיה מושלם בשבילי גם אם הכל לא מושלם .
בלעדיו רעות ואוראל היו בלי כלום אתה מבין את זה? הוא נמצא במקום כולכך גבוה משלך , אשתך כבר המשיכה הלאה עם גבר מדהים , אוראל גדל ויש לו ציונים מושלמים .
אתה לא מבין שאתה רק הורס ? תאכל את החרא שלך לבד " אמרתי לבסוף והוא נשאר קפוא מולי .
"אף אחד לא ימשיך הלאה אחריי שאני יצא מפה אני מבטיח " הוא אמר בפנים כועסות ובקול מאיים .
"אוו זה כל מה שרציתי לשמוע , תודה על המשפט המקסים הזה שישאיר אותך לפחות לעוד כמה שנים בכלא " אמרתי מחייכת ומשוויצה בהקלטה .
ויצאתי משם בריצה.
פרץ של געגוע ואדרנלין מילא אותי .
ובאותה השנייה קיבלתי את ההודעה מנתי .

"אני בדרך הביתה , נדבר על הכל " רשמתי לו אחרי שקראתי מה ששלח לי  ופרץ של בכי יצא ממני