My Brother's Best Friend

פרק 24:

אני מעלה שוב כי שמתי לב שחסר בערך חצי פרק.. 🙃
ושוב, הפרק מוקדש ליעל אורנבך (user34828045) תודה על שסבלת את החפירות שלי ותודה על העצות😘
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
# 7 ימים# -אוליביה בראון-
סגרתי את המחשב ונאנחתי.
שנאתי את ההפסקה המחורבנת הזאת, עבר שבוע ואני כבר מתגעגעת להכל בו, לקול שלו לצחוק שלו לעניים שלו..
כריס מדבר איתו באופן קבוע אבל כל פעם שאני מתקרבת כריס מנתק או מתרחק מימני.
הנחתי את המחשב בצד וקמתי מהמיטה, מפהקת.
במשך שלוש שעות ישבתי וניסיתי לנסח אימייל ללוקאס ללא הצלחה, לבסוף סגרתי את המחשב כהבנתי שהוא ביקש מרחב וזה מה שאני אמורה לתת לו.
לקחתי את הפלאפון והבטתי בו, שום הודעות או שיחות שלא נענו.
שמתי אוזניות וירדתי ללמטה.
ההורים שלנו הסכימו לשקול מחדש את המעבר לקליפורניה ואנחנו חזרנו לבית.
כריס ישב במטבח והרים את מבטו כשנכנסתי, אומר משו.
הורדתי אוזניה והבטתי בו."מה?"
"את מתכוונת להשאר פה הרבה?"
גלגלתי עניים, הוא דיבר עם לוקאס."לא, אני לוקחת אוכל ועולה."
"אז קדימה."
תקעתי בו מבט."תרגיש חופשי לדבר, אני עם אוזניות." אמרתי ושמתי את האוזנייה.
הקול של טיילור סוויפט הציף את אוזניי.
פתחתי את המקרר ובחנתי אותו, נאנחת.
הסתובבתי אל כריס והורדתי אוזנייה."אכלת לי את הבשר?"
כריס הרים את מבטו אליי. "זה היה שלך?"
גלגלתי עניים."בן זונה,"
"הי," קרא.
"תזמין לי סושי."
"אין לי כסף." משך בכתפיו.
"פעם הבאה אל תאכל לי את האוכל,"
"תזמיני לעצמך,"
"לך תזדיין," עליתי.
החלפתי בגדים ולקחתי את הארנק, יורדת ללמטה. "כריס! איפה המפתחות של המכונית שלי?"
"אצלי,"
נכנסתי למטבח. "למה אתה נוגע לי במכונית?"
"נגמר לי הדלק,"
הושטתי את ידי והוא הניח בה את המפתחות. "נסעת איתה לאשלי?"
"לא, רק לבית של לוקאס."
"אל תגע לי במכונית." רטנתי ויצאתי מהמטבח.
"לאן?" קרא אחרי.
הורדתי את הסוודר של לוקאס מהמתלה ולבשתי אותו. "לנטלי," יצאתי מהבית ונכנסתי למכונית, נוסעת לבית של נטלי.
נטלי הביטה בי כשנכנסתי לחדר שלה.
צנחתי על המיטה שלה.
נטלי סגרה את הפלאפון. "להזמין סושי?"
הנהנתי. "את מדברת עם דרו?"
"כן, אני שנייה יורדת להביא את המספר."
"אוקיי," אמרתי ומשכתי את המחשב שלה, חולצת את נעליי ומתהפכת על בטני.
# 9 ימים# -לוקאס אובריין-
יצאתי מהמקלחת.
אחרי שעה של נסיונות פרשתי מהרעיון של לכתוב לה אימייל, הכל היה נראה לי טפשי.
עד ששמעתי את הקול שלה לפני יומיים לא חשבתי עליה בכלל.
אוקיי, לא בכלל, רק קצת, אבל מאז ששמעתי אותה מתווכחת עם כריס לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה.
אנה הביטה בי. "הו, יצאת. חשבתי שטבעת שם."
גלגלתי עניים. "אוף סתמי. למה את לובשת את הבגדים שלי?"
"נוח לי,"
"אל תגעי בהם."
"אוקיי בסדר, למה אתה זבל אליי?"
"סליחה," נאנחתי. "אוליביה בדרך כלל לובשת אותם."
"מה קרה עלה לך הכל?"
"שמעתי אותה לפני יומיים כשדיברתי עם כריס." אמרתי ולבשתי ג'ינס.
"הקול מספיק כדי שיעלה לך?" חייכה.
"נראלי ריס שלה יספיק," צחקתי ונשכבתי על המיטה, מניח את ראשי על רגלה. "מה את עושה במחשב שלי?"
"צופה בניסיונות העלובים שלך לשלוח לאוליביה מייל."
הבטתי בה.
אנה חייכה אליי וטמנה את ידה בשערי, משחקת בו. "למחוק?"
הנהנתי."ותביא לי את הפלאפון שלי,"
אנה לקחה את הפלאפון שלי מהשידה והפילה אותו על הבטן שלי,חוזרת למחשב.
פתחתי את הפלאפון ונכנסתי לאחד המשחקים.
"אנחנו יוצאים לאינשהו?"שאלה אנה.
משכתי בכתפיי והרמתי את מבטי אליה. "בואי נשאר לשם שינוי בבית, נראה איזה סרט."
"אוקיי,"
התיישבתי ונשענתי על גב המיטה.
אנה הדליקה את הטלוויזיה ובחרה סרט, משעינה את ראשה על כתפי.
חיבקתי אותה וכיסיתי את שניינו.
התעוררתי מנשיקות על בטני התחתונה.
הרמתי את מבטי ובשנייה תפסתי את ידה של אנה והרחקתי אותה מימני. "מה את עושה?" כעסתי.
"קדימה לוקאס, אתה פה כבר שבוע ולא עשינו כלום." התבכיינה.
"אני לא רוצה לעשות כלום,"אמרתי."באתי לפה כי את ידידה שלי והייתי צריך הפסקה מהבית, לא כדי לזיין אותך עד מצב של חוסר הכרה."
"אני לא יתנגד,"חייכה.
קמתי ודחפתי את הדברים שלי חזרה לתיק.
"אל תלך לוקאס,"היא קמה מהמיטה והתקרבה אליי.
נרתעתי מימנה."את מגעילה אותי,"
סגרתי את התיק הגדול והכנסתי את הלפטופ ואת שאר הדברים לתיק הקטן.
"לוקאס,"
שמתי חולצה והשתחלתי לנעליים, מכניס את הפלאפון ולוקח את התיקים, יוצא מביתה.
אחרי כמה רחובות התיישבתי על אחד הספסלים וטמנתי את פניי בידיי, נושף בזעם.
הוצאתי את הפלאפון מהכיס וחייגתי אל די.
"אני יושנת,"ענה אחרי הצלצול החמישי.
"מצטער,"נאנחתי. "אפשר לבוא אלייך?"
"אנה ניסתה לזיין אותך?"
שיפשפתי את פניי. "קדימה תגידי את זה,"
"אמרתי לך שזה טעות ללכת ליזיזה לשעבר."
"אפשר?"
"אפשר מה?"
"לבוא אלייך,"
"אתה לא מעדיף לחזור הביתה? לראות את הבחורה שלך?"התגרתה בי.
"דיאן,"נהמתי.
"אל תענה לי ככה, אני מסכימה לך להתארח בדירה המעפנה שלי."
"באמת?"קראתי בשמחה.
"אל תתלהב,"רטנה."תשלח לי את המיקום שלך."וניתקה.
שלחתי לה את המיקום שלי ונשענתי לאחור.
הפלאפון שלי צלצל.
הבטתי בו 'כריס' ועניתי. "כן?"
"לוקאס?"שאל בהפתעה.
"התקשרת אליי לא?"
"לא, התקשרתי לנטלי."
"למה אתה מתקשר לנטלי?"
"כי אוליביה אמורה להיות אצל ג'ייסון אבל היא לא, הוא אומר שהיא יצאה לפני שעות."
"אז תנתק ותתקשר לנטלי,"
"אוקיי,"מלמל וניתק.
# 14 ימים# -אוליביה בראון-
כריס נכנס והביט בי."הכל בסדר?"
הנמכתי והבטתי בו ממקומי על הרצפה. "כן למה?"
"כי את שוכבת על הרצפה?"
"טכנית אני על השטיח."
"אוליביה,"
"אני רוצה לצאת אבל גנבת לי את המפתחות של המכונית."
"כי נעלמת לי!"קרא.
"יצאתי עם נטלי לבאולינג!"
"אמרת שאת הולכת לג'ייסון,"
"באמת הלכתי אליו."
כריס תקע בי מבט.
"אני בת 17 כריס, לא בת 3. ובכלל לא התקשרת אליי. תן לי את המפתחות של במכונית שלי."
"אין מצב,"
"תקשיב," קמתי מהרצפה. "חבר שלי עזב אותי לפני 14 ימים והשאיר לי סוודר אחד, וגם אותו אני לא מוצאת! אני בבית המחורבן הזה כבר חמישה ימים ואני מתחרפנת, תן לי את המפתחות של המכונית שלי או שאני נשבעת לך אני ישרוף לך את החדר בזמן שתישן."
כריס הביט בי. "סיימת?כי אני לא מביא לך. יש אוכל למטה אם את רוצה," אמר ויצא, סוגר אחריו את הדלת.
מצמצתי בהלם.
הפלאפון שלי צפצף.
התיישבתי על המיטה ופתחתי אותו.