My Brother's Best Friend

פרק 31:

"תתארגני אוליביה!"צעק כריס מלמטה.
קמתי והכנסתי את הפלאפון לכיס,יוצאת מהחדר כשאשלי אחריי.
"מה נסגר איתו?"שאלתי וירדתי ללמטה.
"לכו תתארגנו."אמר כריס.
"אפשר לדעת למה אני מתארגנת לפני שאני עושה את זה?"שאלתי ונשענתי על הקיר.
"לוקאס הציע ללכת לבית האגם של בני דודים שלו ואמרתי לו שזה רעיון מצויין. אז אנחנו יוצאים עוד חצי שעה."
החלפתי מבט עם אשלי."מה גורם לך לחשוב שאנחנו רוצות לבוא?"
"טוב,אשלי באה כי היא חברה שלי ואת באה כי..טוב,את לא חייבת לבוא."משך בכתפיו.
"אהבתי את הטענה שלך,"אמרה אשלי בציניות."אבל אני לא יכולה ללכת. בתור הבוס של עצמי יש לי הרבה עבודה ובתור הבוס של אוליביה, אני לא מאשרת לה את החופשה."
"תודה בוס,"חייכתי."גם ככה לא רציתי ללכת."
"אתן מצלמות לא?"עיקם את אפו."תוכלו לצלם שם,הנוף שם מדהים."
לוקאס נכנס."היי,"חייך וסגר אחריו את הדלת."מוכנים?"
השפלתי את מבטי, לא ראיתי אותו מאז שאמרתי לו שאני צריכה לחשוב אם לסלוח לו.
"אוליביה לא רוצה ללכת."אמרה אשלי.
הבטתי בה."גם את לא."
"היא לא הולכת לשום מקום בלי נטלי ואני לא הולכת בלי אוליביה."הסבירה."אה,ונטלי צריכה את דרו."
"אז שיבואו גם,"ענה לוקאס,לא מוריד את החיוך מפניו.
"יש מספיק חדרים?"שאל כריס.
"אפשר להסתדר."אמר לוקאס.
החלפתי מבט עם אשלי.
הסתובבנו ועלינו לחדר.
"זה היה כן?"קרא כריס אחרינו.
"לא!"קרא אשלי.
חייכתי."בואי, נמשיך."
התיישבנו על המיטה שלי והמשכנו לבחון את התמונות.
"זאת מהממת,אני חושבת שתקבלי עליה מחיר יפה."אמרה אשלי והרימה את אחת התמונות.
"את חושבת?"הבטתי בה."היא סוגשל יצאה בטעות."
אשלי חייכה."אלה הכי יפות.תשקלי להגדיל אותה, אפשר לתת לראיין קצת אם הוא יצייר אותה."
הנהנתי.
כריס נכנס לחדר והזיז את אשלי מעט,מתיישב מאחוריה."זאת תמונה יפה."
"זה מה שאמרתי,"אמרה אשלי ונשענה עליו נותנת לו לכרוך את ידיו סביב מותניה.
"בואי נלך,"לחש באוזנה."בבקשה."
"אי אפשר, נוריץ' רוצים תמונות ואני צריכה את אוליביה לזה."אמרה בשקט.
כריס נשך את תנוך אוזנה ונשף."תדחי."
חייכתי וקמתי,לוקחת את המצלמה לחלון, היא נכנעה.
"בסדר,"צחקה אשלי אחרי כמה שניות."אני יתקשר לדחות."
פתחתי את החלון ופיקסתי את המצלמה על החתלתולים ששיחקו למטה.
"מה איתך אוליביה?"
"לא חושבת,"
לוקאס נכנס."דרו ונטלי אומרים שבסדר אבל הם יצטרפו יותר מאוחר."
"אוליביה,"אמר כריס.
"יש לי קולג' ללכת אליו."אמרתי וצילמתי את החתלתולים.
"שקרנית,ביטלת את ההרשמה."אמר כריס.
"אשלי את מלשנית."
אשלי צחקה.
"אוליביה את באה,"קבע כריס."אם לא אני יכניס אותך בכוח לרכב בזמן שלוקאס יארוז לך את המזוודה."
"אל תשכח את הסוודר האפור."
"האפור שלי."אמר לוקאס.
פיקסתי את המצלמה על החתלתולים ששיחקו עם אמא שלהם שבדיוק הצטרפה. "כבר לא."
"אני יתן לו להסתכל לך במגירה של התחתונים."איים כריס.
"הוא כבר ראה אותה."מלמלתי וצילמתי.
השתרר שקט לכמה שניות ואז לוקאס קרא,"היי!תירגע!"
פניתי להביט.
כריס עמד ולוקאס התרחק מימנו בידיים מורמות.
"תירגע,"אמרתי."זה לא כאילו לא ראית את של אשלי."
"אני לא,"
"שקרן,"חייכה אשלי.
חייכתי.
לוקאס התיישב לידו, במרחק בטוח מכריס.
"תירגע כריס,"אמרה אשלי ומשכה בחולצתו."אל תתרגש,זה לא כאילו הוא לא ראה יותר מזה."
לוקאס זינק ממקומו כשכריס התקרב אליו.
אשלי משכה את כריס אל מחוץ לחדר וסגרה אחריה את הדלת.
"אתן מנסות להרוג אותי?"לוקאס הביט בי.
משכתי בכתפיי."אתה יושן איתי או על הספה, זה האפשרות והוא יודע את זה,עכשיו הוא לא יתעקש כלכך שאני יבוא."
"אז לארוז לך?"
"סליחה?"
"את נהנת לעצבן את אחשלך,אז הנה לך האפשרות."
"אז בא נשכב וזהו,זה יעצבן אותו!"קראתי.
לוקאס התעלם מימני והמשיך."ואני ממש רוצה שתבואי."
"למה?"הרמתי גבה.
"כי אנחנו חברים,"חייך.
גלגלתי עניים."זה לא חברות."רטנתי וחזרתי להביט בחלון.
נהייה חשוך מדי אז קמתי לסדר את המצלמה בתיק.
"אז מה זה?"הביט בי.
פניתי להביט בו."זה אתה מתנהג כאילו כלום לא קרה ואני,שמנסה להעמיד פנים שכלום לא קרה."
חיוכו נמחק."אני לא מעמיד פנים שכלום לא קרה."
"אה לא?כי ככה זה נראה."
"אני לא,"נאנח."אני פשוט מחפש איך לפצות אותך."
"החופשה הזאת היא דרך לפצות אותי על מה שעשית?"
"סוגשל,כן, בין השאר."אמר, משחק עם הפלאפון שלו."הבטחתי לך שאני יקח אותך לשם."
"כן,רק שניינו. בתור חופשה זוגית."
"אפשר רק שניינו."
"אנחנו לא זוג,"
"אאוץ',"מלמל, מחזיר את הפלאפון לכיס.
"אל תבכה.זה נכון וזה באשמתך."
"את נפרדת מימני."מחה.
"כי נישקת את אקסית שלך!"קראתי."הרסת את מה שהיה לנו כדי להיות אם האקסית המרשעת שלך שגם ככה לא אהבה אותך."
לוקאס התכווץ."את לא יודעת את זה."
"כל מי שלא עיוור יכל לראות את זה.היית ילד כשהייתם ביחד,הכל בך השתנה, הכל. היא הייתה סקרנית והלך לה טוב כשהיא גילתה שעדיין יש לך רגשות אליה."
"אין לי רגשות אליה."אמר בבוז.
"ברור שכן,אהבה לא שוכחים."
"היא לא האהבה שלי!את האהבה שלי!"
"אולי.לא נפרדתם כי הפסקתם לאהוב,היא שברה לך את הלב,זה שהיא הגיעה לכאן עורר בך רגש ישן והרגש הזה תמיד ישאר שם."
לוקאס שתק.
"אני צודקת נכון?"
"ברור,"הרים גבות, עדיין לא מביט בי.
"אל תהייה ציני איתי."
"אני לא,"הרים את ענייו אליי."זה פשוט קשה לשמוע את זה."
"אני עדיין חושבת שאתה אידיוט."
לוקאס חייך."כולם יודעים את זה."
"תלך להביא לי את המזוודה מלמטה?"
"את פשוט לא יכולה בלעדיי."חייך.
"או שאני פשוט צריכה מקומות חדשים לצלם בהם."
"כן בטח."גיחך ויצא,סוגר אחריו את הדלת.
**
"איפה כולם?"שאלתי בזמן שלוקאס סיים להכניס דברים לתיק.
"כנראה מסתובבים."
"אהא, הבאת שוקולד?"
"כן אוליביה, אפשר לצאת למסע תמונות שלך או מה שזה לא יהיה."
"בא כבר נו."
לוקאס חייך והתחלנו לטייל.
"אגב,"אמר בזמן שעצרתי לצלם."לגבי הסידורי שינה. יש מנקה בלילה אז אני לא אוכל לישון בספה.ובגלל זה אני ישן איתך בחדר, אבל על הרצפה."
"כיף לך."
"אהא."
"אני לא מרחמת עלייך."
"לא ציפיתי מימך."ענה בחיוך.
הנדתי בראשי והמשכתי ללכת.
"אפשר לעצור קצת?התעייפתי, את לא עוצרת לשנייה."אמר לוקאס כמה שעות אחרי.
"אני כן, פשוט עד שאתה מדביק אותי אני ממשיכה."
"בדיוק."
"אוקיי,"הסתובבתי אליו."שב על האבן שם."
"את רוצה שאני ידגמן לך?"הרים גבות.
"תרגע חתיך,יראו רק את הגב שלך."
"הו,היא קראה לי חתיך."חייך.
גלגלתי עניים."שב כבר."
"איך?"שאל והוריד את התיק.
"איך שנוח לך,פשוט תשב."רטנתי.
לוקאס הנהן והתיישב על האבן.
חייכתי כשהוא נשען במרפקיו על ברכיו והביט קדימה.
"אולי יותר זקוף?"
"אמרת איך שנוח לי!"קרא.
צחקתי."אוקיי,פשוט אל תזוז."
"כן,בוס."
צילמתי כמה פעמים מכמה זוויות.
"זהו!"קראתי אליו והתקרבתי."רוצה לראות?" שאלתי ונעמדתי לידו.
"כן,"אמר וקם."תראי לנו."
הראתי לו כמה תמונות."איך?"
לוקאס חייך ונישק את אותי,הוא תפס את ידי כשכמעט הפלתי את המצלמה.
מצמצתי כשהתנתק מימני."מה זה היה?"
לוקאס משך בכתפיו."נמאס לי להתאפק."
"כן טוב,חבל שלא המשכת."רטנתי והתרחקתי מימנו, חוזרת לביתקה.
לוקאס עקב אחריי,שקט לגמרי.
הנחתי את הדברים בסלון והלכתי למטבח, פותחת את המקרר ולוקחת בקבוק.
הבטתי מסביבי מחפשת את הפלאפון שלי כשהבחנתי בדף מקופל על השולחן.
פתחתי אותו. "אמ.. לוקאס!"
לוקאס נכנס למטבח."מה יש?"
"זה מפחיד שאתה עומד ליד הקיר."אמרתי.
"מה יש?"גלגל עניים.
"לקחנו את המכונית ואת הפלאפונים.תהנו מהסופש הזוגי שלכם,אשלי."קראתי.
"לא נכון,"נאנח.
"אני יהרוג אותה."מלמלתי.
"זה לא כזה גרוע."אמר.
"זה לא היה כזה גרוע אם לא היית מנשק אותי.אתה חלק מזה?"הבטתי בו.
"ולקחת את הפלאפון שלי?אין מצב!"
"לוקאס."
"אני לא!"קרא."אני נשבע."
הנדתי בראשי."אני בחוץ."
לוקאס בהה בי כשעברתי לידו.
הייתי בחוץ חצי שעה ואז לוקאס התיישב לידי עם בקבוק וודקה.
"אל תשתה."רטנתי.
"ממ.."
"אתה שיכור?"
"קצת."
גלגלתי עניים וקמתי."קום."
לוקאס קם."מה?"
לקחתי מימנו את הבקבוק וזרקתי אותו לאחד השיחים בצד."בא לבפנים,מחשיך ונהייה קר."
לוקאס הנהן והלך אחריי.
התקלחתי והוא אחרי.
"אתה בסדר?"שאלתי כשהצטרף אליי במיטה.
לוקאס הנהן וחיבק אותי,טומן את פניו בצווארי.
נאנחתי,הסופ"ש הזה לא הולך להגמר טוב.
התעוררתי כשהשמש התחילה להציק לי בעניים.
התהפכתי וטמנתי את פניי בכרית.
"קומי ליב,"
"מה?"רטנתי ופניתי להביט.
לוקאס חייך."בוקר טוב."
"לא אמור להיות לך הנגאובר?"
"אלכוהול עוזר."חייך.
"שתית שוב?"
"קצת.לא משו משמעותי."
הנדתי בראשי והלכתי להתארגן.
"אגב,"הביט בי כשיצאתי למטבח."איפה הוודקה שלי?"
"באחד השיחים בחוץ,"משכתי בכתפיי.
"אוליביה,"אמר במבט אטום."הכל מלא שיחים בחוץ."
"זה הולך להיות חיפוש ארוך."
"את לא מבינה."הניד בראשו.
"מבינה מה?"
"אוליביה,"אמר לאט."את יודעת כמה הבקבוק הזה עולה?"
"כן, בקבוק אספירין וסכנת טביעה."
"אוליביה-"
"לא! לוקאס אם לא הייתי שם היית טובע."
"אם לא היית שם לא הייתי משתכר מלכתחילה!"קרא.
תקעתי בו מבט."סליחה?"
לוקאס שתק.
"איך לעזאזל כל זה באשמתי?"אמרתי בקול."אני לא הכרחתי אותך לנשק את הכלבה ואני לא ביקשתי מימך לנשק אותי, זה עליך!"
"והנה חזרנו.את לא יכולה להניח לזה?" התעצבן.
"להניח לזה?"קראתי.
"כן,"צעק."להניח לזה!כמה פעמים אני יצטרך להגיד לך שאני פאקינג מצטער לפני שתביני את זה?"
"להצטער לא מוחק את מה שעשית!"
"אבל אני מצטער!אני מצטער שאני הסיבה שנפרדנו,אני מצטער שנישקתי את הכלבה,אני מצטער שפגעתי בך, אוקיי? אני מצטער."
שתקתי.
"את רוצה שאני יצטער גם על זה שאני אוהב אותך או שזה מספיק התנצלויות?"אמר בקול יותר שקט.
"תמצא לנו דרך לחזור הביתה."ביקשתי.
"אין איך."אמר בשקט.
"אז תתרחק מימני עד שהחמורים האלה יבואו לקחת אותנו."אמרתי ופניתי לצאת.
"אוליביה,"מלמל מאחורי אך התעלמתי מימנו ויצאתי.
הסתובבתי באזור,מספיק קרוב כדי לא ללכת לאיבוד אבל מספיק רחוק כדי שלוקאס לא יראה אותי וחזרתי לביקתה לקראת הערב.
לוקאס ישן על הספה ולא זז כשסגרתי אחרי את הדלת.
הלכתי להתקלח ואחרי הלכתי למטבח למצוא אוכל.
התכווצתי כשהקערה נפלה מידי והתנפצה על הריצפה.
לוקאס הופיע בכניסה אחרי כמה שניות."הכל בסדר?"
"כן,רק..אתה יכול להביא לי את המטאטא?"
"כן בטח,"מלמל והושיט לי את המטאטא.
ניקיתי את השברים וזרקתי אותם לפח.
"נחכת?"
הנדתי בראשי.
"את בטוחה שאת בסדר?"בחן אותי.
"הסתובבתי כל היום,בכפכפים.כואב לי הרגליים ואני עייפה."עניתי לו.
"לכי לחדר,"אמר והתקרב אליי."אני יביא לך אוכל."
"לוקאס.."
"תני לי לדאוג לך אוליביה,"ביקש בשקט."אני יעזוב אותך אחרי זה."
"תודה."אמרתי בשקט והלכתי לחדר.
התיישבתי במיטה ושקעתי בין הכריות.
לוקאס נכנס אחרי 10 דקות ונתן לי צלחת.
"הכנת תאילנדי?"הבטתי בו. "מתי?"
"את זה לא הכנתי,"חייך."יש מסעדה כמה קילומטרים מכאן."
"הלכת ברגל?"הרמתי גבה.
"הייתי צריך לנקות את הראש. זה לא טעים כלכך כשמחממים שוב אבל זה מדהים."
"תודה,"חייכתי ואכלתי.
לוקאס בהה בי כמה שניות ואז מצמץ והשפיל את מבטו.
"אתה בסדר?"הבטתי בו.
לוקאס הנהן."כן,"
הנחתי את הצלחת על השידה."מה יש לוקאס?"
"אל תשנאי אותי."ביקש.
"על מה?"
לוקאס נישק אותי.
הבטתי בו והוא החזיר לי מבט.
לוקאס הניח את ידו על לחי ורכן.
נשפתי והזדקפתי מעט,מצמידה את פי אל פיו.
לוקאס נישק אותי ומשך אותי אליו,עולה למיטה.
נאנקתי כשהוא מצץ את צווארי.
**
"לוקאס!"צחקתי."עזוב אותי,אני מנסה לאכול."
"אוקיי אוקיי,"אמר והתיישב לידי."סליחה."
הבטתי בו וחזרתי לאכול.
לוקאס הביט בי ורכן לנשק את כתפי.
גלגלתי עניים.
לוקאס לקח את ידי וצייר עליה.
דחפתי את הצלחת מימני ופניתי להביט בו."אוקיי,מה?"
לוקאס הזיז את הכיסא שלי ומשך אותי אליו,מושיב אותי על רגליו.
"מה יש לוקאס?"שאלתי בשקט.
"אני יגיד לך עוד מעט,"אמר ונישק את צווארי."כרגע אני חייב להשתין."
צחקתי וקמתי מימנו."לך,אני יפעיל מדיח בנתיים."
לוקאס חייך ויצא.
הנדתי בראשי בחיוך ולקחתי את הצלחת לכיור.
שמתי אותה במדיח עם שאר הכלים והפעלתי אותו.
לפתע הרגשתי את שפתיו של לוקאס על כתפי.
חייכתי."יותר טוב?"
נשפתי בקול כשהוא הכניס את ידיו מתחת לחולצה הגדולה שלו שלבשתי ופתח את החצאית,נותן לה ליפול לרצפה.
הסתובבתי אליו."לוקאס.."
לוקאס רכן ונישק אותי.
נישקתי אותו חזרה.
קפצתי כשהוא הרים אותי לשיש.
"מה קרה?"הביט בי,ענייו בורקות.
"קר,"חייכתי ונישקתי אותו,כורכת את רגליי סביב מותניו.
לוקאס העביר את ידיו והתחיל להעלות את החולצה לאט במטרה להוריד אותה.
"יש לך שלוש שניות להתרחק מימנה."
פנינו להביט.
כריס הביט בשניינו בכעס."תתרחק מימנה."
לוקאס שחרר אותי והתרחק.
אשלי נכנסה וחייכה כשבחנה את המצב.
"לכי לארוז אוליביה. ותתלבשי בדרך,"נהם כריס.
ירדתי מהשיש ולוקאס הושיט לי את החצאית.
"ותלבשי מכנסיים."הוסיף כשעברתי לידו.
אשלי הלכה איתי לחדר."זה התפוצץ היום?"
הנדתי בראשי ולבשתי ג'ינס.
"מתי?"
"אתמול בלילה."מלמלתי ודחפתי בגדים למזוודה.
"את מתחרטת?"שאלה והתחילה לקפל כמה בגדים.
"רק שכריס ראה."נאנחתי."עזבי,אל תקפלי פשוט תכניסי ככה."
בדרך חזרה למטבח שמענו רעש גרירה חזק.
מיהרנו למטבח.
כריס ניסה להגיע אל לוקאס שדימם יותר מידי ולוקאס דחף לפניו את השולחן, מונע מימנו להתקרב אליו.
"הי כריס!"קראה אשלי."עזוב אותו."
כריס התעלם ודחף את השולחן חזרה,מוחץ את לוקאס לקיר.
לוקאס השתנק והשתעל,פולט דם.
"אשלי.."מלמלתי.
אשלי התקדמה אל כריס במהירות וסטרה לו בחוזקה."מה לעזאזל נראה לך שאתה עושה?"צעקה.
משכתי את השולחן מלוקאס בזמן שאשלי הוציאה את כריס.
לוקאס החליק במורד הקיר.
מיהרתי אליו.
"הפלאפונים שלכם פה,"אמרה אשלי והניחה אותם על השיש."התקשרתי ל911,הם בדרך. תלכו, אני יגיע ברגע שאני אוכל."הוסיפה ויצאה.
"אני בסדר,"מלמל לוקאס."רק קצת קרח."
"אל תהייה אידיוט,"אמרתי והכנסתי את הפלאפונים לכיס."יש לך יותר דם מפנים."
"אני עדיין יותר יפה מימך,"חייך והתכווץ.
צחקתי ומשכתי באפי.
"אל תבכי,"לחש והושיט את ידו אליי."זה רק כמה מכות."
"שקיבלת מאח שלי."
"אוליב.."
"אני כלכך מצטערת."
"אל תהייה,"מלמל."זה אני שהייתי טיפש מספיק כדי להתאהב באחות הקטנה של החבר הכי טוב שלי."
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
כמו שהבטחתי😊
*30 הצבעות ו20 תגובות ואני מעלה פרק 32*
תודה על כל ההצבעות והתגובות
לילה טוב❤