My Brother's Best Friend

אפילוג:

יצאתי מהשירותים וירדתי,הולכת לסלון."לוקאס?"
"בחוץ!"
"תכנס כשתסיים את הסיגריה?"הבטתי בו."אני צריכה לדבר איתך."
לוקאס הביט בי והנהן."אני שנייה איתך."
"תודה."עניתי וחזרתי לסלון,מתיישבת על הספה.
כמה דקות אחרי נכנס והתיישב לידי."מה יש?את נראת חיוורת."
"כן טוב,יש לי סיבה מוצדקת."מלמלתי.
"מה קרה אוליביה?"שאל בדאגה.
"אני בהריון."נשפתי.
לוקאס מצמץ."מה?"
הרמתי את הבדיקה והראתי לו."אני בהריון."
לוקאס לקח מימני את הבדיקה,מביט בה.
"לוקאס אני.."
"אני לא רוצה שתפילי ליב,לא שוב."אמר בשקט."אבל זה בחירה שלך אהובה,מה שתחליטי."
"אני לא יודעת לוקאס,"אמרתי,משפילה את מבטי."אני לא יודעת."
"ליב,"אמר ואחז בפניי,מכריח אותי להביט בו."אני פה,אוקיי?"
הנהנתי וחיבקתי אותו.
"את בסדר?"שאל בשקט."רעבה?"
"אני בסדר,"הזדקפתי והבטתי בענייו."אתה לא צריך ללכת להביא את בנג'מין?"
"נכון,"אמר אחרי שהעיף מבט בשעון, מתנתק מימני וקם."את רוצה לבוא איתי?"
הנדתי בראשי."אני אחמם אוכל."
"בטוחה?"
הנהנתי."אין לי כוח לנטלי,היא רק תציק לי."
"בסדר,"אמר ונישק אותי.
"תחזרו מהר."חייכתי אל שפתיו.
"ברור,"חייך אליי ויצא מהבית.
נשפתי והנחתי ידיים על בטני,מתלבטת מה לעשות.
*10 שנים אחרי* -בנג'מין אובריין-
הכנסתי מסטיק לפה וריססתי את עצמי בדאודורנט.
לא היה בא לי שאבא יציק לי על הסיגריות,הוא הפסיק לעשן כשאוליביה הייתה בהריון של ג'קסון והריח הציק לה.
היה לי אכפת מספיק כדי להשתדל לא להכנס לבית עם הריח כי אוליביה הייתה נחנקת כל פעם שהייתי קרוב אליה, אבל לא היה לי אכפת מספיק כדי להיגמל.
אבא הציק לי על זה אבל התעלמתי מימנו.
חציתי את הכביש ורטנתי כשהפלאפון צלצל.
שלפתי אותו ועצרתי,עונה."הלו?"
"אוליביה התקשרה אליי עכשיו, שואלת איפה אתה כי כבר עבר שעה מאז סיימנו את הלימודים. אמרתי לה שהחלטת לא לבוא בהסעה והלכת ברגל, ושאתה אמור להגיע כל רגע. איפה אתה לעזאזל?"
"שלום גם לך אהובה,"צחקתי."אני ליד הבית."
"שוב עישנת?"
"כן אמא."גיכחתי.
"תפסיק."
"אלי,"רטנתי."אני אוהב אותך והכל אבל את צריכה להפסיק להתנהג כאילו את אמא שלי,את גדולה מימני רק בכמה חודשים."
"לך תזדיין."כעסה.
"אל תכעסי אלי."
"לא!"קראה בכעס."אתה כל הזמן בא עם הערות המגעילות האלה,נמאס לי."
"אלי-"קראתי אך היא ניתקה.
רטנתי ונכנסתי לבית.
"לוקאס?"נשמע קולה של אוליביה מהמטבח.
"לא,זה אני."
"הו,בנג'מין,"חייכה אליי כשנכסתי למטבח."למה לקח לך כלכך הרבה זמן?"
"הסתובבתי קצת,"משכתי בכתפיי ופתחתי את המקרר.
"אל תאכל,עוד מעט האוכל מוכן."
"אולי תשבי?את נראת כאילו את הולכת לקרוס קדימה."אמרתי והעברתי את מבטי עליה.
"אחיך לא מפסיק להעיר אותי."
צחקתי."איפה ג'נה?"
"למעלה,"
הנהנתי וסגרתי את המקרר,עולה לחדר של ג'נה.
ג'נה הרימה את מבטה אליי.
"היי,"חייכתי והתיישבתי לידה."חזרת בהסעה?"
ג'נה הנהנה."כן,עם אלי."
"נחמד."חייכתי ונישקתי את ראשה."את עושה שיעורי בית?"
"כן,ואתה מסריח."חייכה ועיקמה את אפה."אולי תתקלח לפני שאבא מגיע."
"מה את מבינה מהחיים שלך?"צחקתי וקמתי,יוצא מהחדר שלה.
לקחתי מגבת והלכתי להתקלח.
יצאתי אחרי רבע שעה,לובש מכנס טרנינג.
ג'נה צעקה כשראתה אותי."אהה! הסתנוורתי מהכיעור."
צחקתי והרמתי אותה,יורד ללמטה.
אבא הביט בנו."הכל בסדר?"
"ג'נה אומרת שאני מכוער,"
"בנג'מין דומה לאבא."אמרה אוליביה.
"את אומרת שאני מכוער?"אבא הביט בה.
אוליביה חייכה."בנג'מין לא מכוער."
"נכון,"חייכתי."אני לוהט. איפה האח הקטן והאידיוט שלי?"
"אמא!"בכה ג'קסון."הוא קרא לי אידיוט!"
אוליביה פתחה לעברי עניים."אל תדאג ג'ק,הוא יביא לך דולר."
"בטח,"נחרתי בבוז ופניתי למטבח."משתגידי."
אבא נתן לי מכה בעורף בכף ידו."אל תתחצף בנג'מין."
"מרטינז באים היום?"שאלתי ונכנסתי למטבח.
"הם אמורים לבוא כל רגע."
ג'קסון הוציא לי לשון.
עשיתי לו פרצוף ופתחתי את הסירים."חשבתי שעושים על האש."
"בסוף לא,"אמרה אוליביה והתיישבה ליד השולחן.
"באסה."רטנתי.
הדלת נפתחה ומשפחת מרטינז נכנסו לבית.
חייכתי אל אלי.
אלי גלגלה עניים והלכה לסלון.
ניק התיישב בין ג'נה וג'קסון.
התחמקתי מכולם והלכתי לסלון.
אלי התעלמה מימני.
"אל תכעסי,"ביקשתי ודקרתי את מותנה.
"אני שונאת אותך,"רטנה."אתה כזה שחצן ויהיר."
התקרבתי אליה."מצטער,לא התכוונתי לענות לך ככה."
"אז למה ענית?"
"את מכירה אותי אלי,אני לא חושב לפני שאני עונה."
"אתה חרא בנאדם."
הנדתי בראשי."מצטער."
אלי שתקה.
"קדימה אלי,"התחננתי ונישקתי את לחייה."אני אפצה אותך,מה שתרצי."
אלי פנתה להביט בי,חיוך על פניה."מה שאני רוצה?"
הנהנתי.
"אוקיי."
"תודה."
"תזכור,"גיכחה."אתה אמרת מה שאני רוצה."
"לעזאזל,"מלמלתי.
אלי צחקה.
"את כזאת לא פיירית."רטנתי.
אלי דחפה אותי מימנה והעלתה את הווליום בטלוויזיה.
קמתי מהספה ויצאתי לגינה,סוגר אחרי את הדלת.
התיישבתי על הנדנדה והדלקתי סיגריה.
הדלת נפתחה ואבא יצא.
הנמכתי את הסיגריה משפתיי,נושף את העשן ומביט בו.
"אוליביה רוצה שתכנס לאכול,אחרי הכל היום הולדת שלך."
"אמ.."אמרתי בהיסוס."אני אכנס עוד כמה דקות.
אבא הנהן ונכנס לבית.
נאנחתי והחזרתי את הסיגריה לשפתיי.
הדלת נפתחה שוב ואלי יצאה,סוגרת אחריה ובאה להתיישב לידי."למה אתה יוצא ערום?"
"אני לא ערום."מלמלתי,נושף.
"אתה בלי חולצה."
"כרגיל."
"אתה אי פעם מדבר נחמד?"
שתקתי.
"אתה יודע שהשכנה בוהה בך נכון?"
"שכנה?"הבטתי בה בבלבול."איזה שכנה?ממתי יש לנו שכנה?"
"איפה אתה חי?"גלגלה עניים."הם עברו לכאן לפני שבוע."
"איך את יודעת?"
אלי משכה בכתפיה."יש לי דרכים משלי."
כיביתי את הסיגריה והעפתי את הבדל לגינה ליד.
"מה אתה עושה?"קראה אלי.
"מעצבן את השכנים."חייכתי.
"אתה כזה-"
הדלת נפתחה ופנינו להביט.
"אתה בא בנג'מין?"שאלה אוליביה."הקטנים רוצים עוגה."
"אני שנייה בא,"אמרתי."אבל תביא להם,שלא יחכו."
אוליביה הנהנה ונכנסה לבית.
קמתי."את באה אלי?"
"אתה כזה מפגר."נאנחה וקמה,נכנסת אחריי.
צחקתי וסגרתי אחריה את הדלת.
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
מקווה שאהבתםם
רציתי רק להגיד תודה למיטל בנואלוס על המיליון תגובות בשנייה, תודה ליעל אורנבך על שסבלת אותי וייעץ לי, תודה גם לויקה שבזכותה הכרחתי את עצמי להמשיך את הסיפור ותודה ענקית לכולכן על ההצבעות והתגובותת😘אתן לא מבינות כמה שמחתי על כל תגובה ועל כל הצבעה
אוהבתותכן מלאא♥♥והמשך יום מוושלם😍