פרק 4

2.3K 213 183
                                    

כן כן אני יודעת שזה אמצע הלילה

כן כן אני יודעת שאתם שונאים אותי עכשיו

כן כן הבנתי ושיהיה

בכל מקרה, אני ממש מעריכה את התגובות וההצבעות שלכם, תודה רבה !!

תהנו מהפרק :)

___

"אז מה להביא?" הארי שאל את אימו.

היה זה יום שישי בבוקר. הארי התעורר לפני כחצי שעה, עשה מקלחת מהירה וישר אן ביקשה ממנו ללכת לגלידריה.

"נראה לי שהכי פשוט. וניל ושוקו." חייכה אן.

הארי הנהן והסתובב לכיוון הדלת.

"או שאתה יודע מה?" היא אמרה במחשבה שנייה, והארי הסתובב לכיוונה שוב.

"תביא לי וניל ולך את מה שתבחר." אמרה בסוף, בהחלטיות.

"אין בעיה," חייך הארי, הסתובב לכיוון הדלת ויצא החוצה.

בדרך לגלידריה הארי נכנס להודעות שלו בפלאפון.

"אנחנו צריכים להפגש." מה זה אומר?

למה לעזאזל הוא רוצה לפגוש את לואי?

הארי נרגש מזה, למען האמת, והוא מרגיש כל כך מטומטם בגלל זה.

הארי חשב לעצמו על הדברים המעטים שהוא יודע על לואי, תוך כדי שהוא בוחן את הטבעת החדשה שעל ידו.

הוא יודע שלואי ואימו היו בקשר, איכשהו.

הוא יודע שעיניו נהפכות לסגולות כשהן פוגשות בעיניו של לואי.

הוא יודע שלואי קורא מחשבות, או לפחות הוא יודע שלואי יכול איכשהוא להכנס לראשו.

הוא יודע שלואי מנהל בית בושת.

בסך הכל, הוא יודע שיש לו איזהשהו קשר אליו, והוא היה מת לגלות מהו.

הארי הגיע אל הגלידריה, והלך לאזור של הדלפק.

"בוקר טוב," חייך לקופאי.

"אכן בוקר," אמר בסרבול.

הארי לא התייחס, ואמר פשוט את ההזמנה שלו.

"אני אשמח לקופסת 100 גרם של וניל, וקופסת 100 גרם של-" הארי התחיל.

"תות. הוא ישמח ל100 גרם גלידת תות." אמר קול מהצד השני של החנות, כשנשמע פעמון הדלת.

ליבו של הארי האיץ, זה היה לואי.

הוא הרגיש את קיבתו מתהפכת, ולא ידע מה לומר כשלואי התקרב אליו.

"אין בעיה," אמר הקופאי והלך למאחורי האזור.

"אל תדאג, הארולד. אתה תאהב תות." אמר לואי בחיוך.

הארי יישר אליו מבט. נמאס לו מהשטויות שלו.

הוא יכול להיות חתיך והורס כמה שירצה, אבל המשחקים לא עובדים על הארי.

Larry Stylinson-Devil //לארי סטיילינסון - שטןWhere stories live. Discover now