יומן האימה 1- המכונות

פרק 4- המרתף

'אשיתה, מה אתה עושה?'

'מה ניראה לך שאני עושה? אני נכנס פנימה', הוא אמר.

'אבל חשוך ומפחיד שם!' אמרתי לו.

'נו בוא כבר, אל תהיה כזה פחדן! גם אני מפחד אבל חייבים לפתור את זה. אתה בעצמך אמרת שאתה חייב לפתור את זה ולהציל את מוקי, בן, גדי ואת אחותך ג'רי'.

'צודק, בוא נכנס'.

התחלנו להיכנס פנימה. היו לנו מדרגות בכניסה. התחלנו לרדת לאט, לאט. היו הרבה מאוד מדרגות. בצידי המדרגות, על בקיר, היו תלויים לפידים. כסוף-סוף סיימנו את כל המדרגות, כל אחד מאתנו לקח את הלפיד שהיה הכי קרוב אליו. המשכנו להתקדם לאט, לאט במסדרון ארוך וחשוך.

'אההההההההההה!' צעקתי פתאום וחתכתי את השקט שהיה.

'מה קרה רון?' שאל אשיתה בבהלה.

'משהו תפס אותי ברגל ומעדתי!'

אשיתה הצביע עם הלפיד שלו לכיוון הרצפה והתכופף.

'רון, הדבר הזה שמעדת ממנו היה לבנת ריצפה אחת בולטת החוצה'.

לאחר כמה צעדים צעקתי שוב.

'אההההההההההה!!'

'מה קרה עכשיו?' שאל אשיתה.

'השמנתי! אני לא רוצה להיות שמן!'

'אה?..' לא הבין אשיתה

'איך השמנת עכשיו אם לא אכלת כלום?' שאל.

'אני לא יודע! אבל, הרצפה פתאום ירדה למטה, שקעה!' הסברתי.

'לא! אני לא רוצה להיות שמן כזה שלכל מקום שאני אלך בו הרצפה תשקע ותכנס לאדמה!'

'תירגע! אמרתי לך שלא השמנת' כעס אשיתה.

לפתע נדלק האור במסדרון המפחיד והחשוך ובצידי המנהרה ראינו המון, המון, המון עצמות מגעילות. חלקן מכוסות בדם שנוטף על הרצפה.

'איככככססססס!!!' אמרתי.

'איווווווווו!!!' אמר אשיתה.

'איזה גועל!!' צעקנו ביחד.

המשכנו ללכת בהרגשה גועלית ובהרגשה שכל מה שאנחנו רוצים זה רק לסיים ולצאת מפה כבר. הפעם כשהלכנו לא היינו צריכים את הליפידים כי כבר היה אור במנהרה.

אשיתה נעצר בלי להודיע ומפני שהלכתי אחריו נתקעתי בו ואז הוא נתקע בקיר ממול ומעוצמת המכה הוא נפל אחורה והפיל אותי.

'אווץ'! למה נעצרת פתאום?'

'אחח!' הוא אמר.

'צריך להתחיל ללכת על ארבע. לזחול. הפתח הצטמצם'.

'בוא נחזור חזרה. אני לא רוצה להיכנס לשם' אמרתי.

'לא. אתה לא מבין שאם נכנסנו חייבים להמשיך ללכת ולראות מה יש בצד השני של הכניסה הסודית והמוזרה הזאת?' אמר.