״הבטחת שלא תעזוב אותי״ אני מצחקקת שרוח נושבת על שיערי ומכניסה לי אותו לפה, בזמן שאני די מאבדת את הקורדינציה שלי.
״לעזעזאל״ אני נלחמת להוציא את שיערי מהפה בזמן שידיו נשלחות למותניים שלי ומקרבות אותי אליו.
״זה מאוד רומנטי״ אני מצחקקת בזמן שבטעות בולעת שיערה אחת. יש לי כבר כדור פרווה בבטן. (ה.כ-מה?)
הוא מחייך חיוך שחושף גומה אחת שלו ועיניו נוצצות מקרני השמש שמתגנבות דרך הפער הקטן, המאוד קטן ביננו, אולי אפילו יותר מידי קטן?
״הארי כדאי שאני אחזור, סאם ילשין עליי שהתגנבתי״ אני אומרת בחוסר חשק, לא רוצה להיפרד מהמגע שלו.
״אני תמיד אחכה לך״
04:57
״פאק״ אני מלמלת, רוצה לחזור לעולם הקטן שלי, אבל האח הארור שלי כבר נכנס לי לחדר במכונה החדשה שהוא המציא,
״הער את קייט״ - שם ההמצאה שלו, וזה עובד כמו פלא.
״אוקיי אוקיי קמתי ממזר קטן בוא לפה״ פיהקתי וסימנתי עם ידי שיתקרב אליי.
״מה -אמרתי- לך -על- לא -להשתמש- בזה- יותר? לעזעזאל ילד שיחדתי אותך ב10 דולר, כל החסכון שלי הלך על שינה מתוקה שנמנעת ממך״ לקחתי את גופו וקירבתי אותו אליי. שיחקתי לו בשיער בזמן שהוא ניסה לצאת ממני.
בהצלחה עם זה.
״אז לא גוזרת יום ניסהפ״ הוא מלמל משהו מתחת לידי, שחררתי אותו,
״מה?״
״היום יום הטיסה״ הוא שפשף את ראשו והסתכל עליי במבט של ״איך שכחת את הטיסה ועד כמה את נואשת לחבר״. מאז שהוא גילה את המילה חבר- חברה, הוא חושב שכל בת זקוקה ונואשת לחבר. שוביניסט מזדיין בן 10.
גירדתי בעורפי, ״אני לא שכחתי, אני פשוט דחיתי את המפגש שלי עם המשפחה המקסימה שלי בזה שאולי אני אעביר זאת בשינה וימות בהפתעה״
״אמא קייט עוד פעם מאיימת עלי שהיא תתאבד״
דפקתי את ידי על ראשי והנדתי אותו לשלילה, נאנחתי וקמתי מהמיטה.
״טוב תצא אני מתלבשת, אנחנו לא רוצים לפגוש את מר חבל עוד פעם נכון?״ הצקתי, יודעת שזה יגרום לו לסיוטים. אני נוראית ואני ניהנת ממזה.
״אני אנקום בך״ הוא אמר, עיניו מלאות בשמחה כאשר המון רעיונות עולות לו למוח למכונות החדשות שלו שימרמרו אותי בדרכים חדשות שרק ילד השטן חושב עליהם, ויוצא מהחדר.
חייכתי, נהנת מהמשחק הקטן שלנו. אנא דרגו אותי בבקשה בחוסר חברים מ 1 - אני מקדישה את חיי למטרה לנצח את אחי הקטן בדרכים חדשות כל פעם.
לאחר שהחלטתי שיש לי כוח לחיים, קמתי מהמיטה. לא רציתי לעבור דירה, לא רציתי לעבור מדינה. היה לי מאוד מצוין בקליפורניה. המזג האוויר, החופים, וכל חוסר החברים שלי, למרות שזה לא ממש הפריע לי.
״אמא אולי אתם תסעו ואני אשאר פה לשמור על הבית מאבק?״
היא נאנחה, ״קייט, אני ממש רוצה שכל זה יעבוד, אולי פשוט תראי את הצד החיובי של כל המעבר?״
״תאירי את עיניי״ אמרתי וחיכיתי לתגובתה והיא פשוט הסתכלה עלי במבט דואג.
״אוקיי בסדר אני אנסה להיות פחות ממורמרת״ נאנחתי בסופו של דבר.
היא נישקה את מצחי ושלחה אותי להתארגן כדי שנספיק לטיסה שלנו. נכנסתי לחדרי ולקחתי את בגדיי ששכבו על מיטתי שהיו מוכנים כבר מראש כי כל השאר כבר במזוודה. לבשתי את הג׳ינס השחור שלי וסוודר קליל מעל, נעלתי את הוואנס הקבוע שלי ונכנסתי לחדר באמבטיה שסמוך לחדרי. שמתי מעט מסקרה בזמן שסאם נכנס,
״תצאי אני רוצה לחרבן״
״אתה מוזמן לחרבן במסדרון זה לא שנחזור לפה״ אמרתי בטון ציני שהצבעתי לכיוון המסדרון.
״נו בבקשה זה דחוף״ הוא התחנן בזמן שכבר התחיל להוריד את המכנסיים.
״אוקיי אוקיי אני יוצאת״ צחקקתי, ״תוציא את הכל גבר״
לקחתי את המזוודה שלי מהחדר ושמתי אותה ליד הדלת. כולנו חיכינו לסאם שיסיים את הצרכים שלו ויצאנו מהדלת.
הנסיעה הייתה שקטה, סאם שיחק באייפד, אבי נהג ואמי ניסתה להיות חשאית ולצפות בי מהמראה במכונית, בזמן שהייתי באזניות והתבדרתי מהידיעה שלא ממש הולך לה. לאחר חצי שעה הגענו לשדה תעופה. יצאתי מהמכונית והתקדמתי לכיוון הבאגש כדי להוציא את המזוודה שלי. היה מעט קריר בגלל השעה המוקדמת ונשבה מעט רוח. הסתבכתי מעט עם הוצאת המזוודה שלי ואבא שלי מיד עזר לי שיצא מהאוטו בעצמו.
״תודה תומס״ חייכתי, יודעת שזה מעצבן אותו שאני קוראת לו בשמו הפרטי.
״קייט״ הוא נאנח, ״כמה פעמים אמרתי לך להפסיק את זה״
צחקקתי ״אוקיי זה הפעם האחרונה״
הוא הסתכל עליי. יודע טוב מאוד שאני אמשיך את זה לעד. הוא הוציא לי את המזוודה והודתי לו, חיכיתי שכולם יתמקמו ונכנסו לשדה תעופה.
אני מניחה שזה הצעד הראשון לכיוון לונדון.
אז זהו הפרק הראשון, הוא די מספר את הרקע של קייט ואת האופי שלה?
מקווה שבינתיים אהבתם, אני אעלה עוד פרק שיעלה מספר הצופים מעט.
אוהבת xx
