״טום???״ חיבקתי אותו מיד לאחר שהתאוששתי. טום הוא הקראש הראשון שלי ויחד עם זה השיברון לב הראשון שלי לאחר שגיליתי שהוא גיי. ועובר לאנגליה.
״אני מבין את הקראש אבל זה.. ״ הוא החזיר מבעד לכתף. בזמן שהתנתקנו מהחיבוק.
״עדיין דלוקה עלי?״ הוא קרץ. גילגלתי את עיניי ונצמדתי לארון הלוקרים.
״הו טום למה אתה חושב שעברתי את כל הקילומטרים האלה לבית חדש כל כך קרוב אלייך״ שיחקתי בהגזמה, יודעת שהוא אוהב תיאטרון, הוא סטיגמה מהלכת.
הוא נגעל קלות, ״כן... עדיין הומו״
גלגלתי את עיניי בזמן שדחפתי אותו מגבו שהתחלנו להתקדם.
״אתה יכול פאקינג להגיד לי איפה זה בי-19?״
- -
יופי אני יושבת בסוף הכיתה. יחד עם כל המאוננים. אל תבינו אותי לא נכון. אני תמיד יושבת בסוף הכיתה ואוהבת את זה. אבל אמרתי לעצמי- קייט הזנחת מספיק. והמקום הזה פשוט באופן טבעי גורם לך לזלזל.
״אוקיי מספיק עם ההתבטלות״ קול של תיק מונח באופן אגריסיבי הוציא אותי ממחשבותיי בזמן שדמות אישה בשנות החמישים עם שיער אדום מהגיהנום התגלתה מולי.
רוז הסתובבה אליי, ״כדאי שתתרגלי להכשל מעכשיו, הכלבה הזאת מוציאה את כל המרמור חיים שלה עלינו״ היא חייכה חיוך עצוב ברגע שהבינה שהשנה שלה נדפקה, והסתובבה בחזרה.
״את, ילדה חדשה. אולי תרצי להציג את עצמך מול הכיתה״
ילדה חדשה.
ילדה חדשה. ילדה חדשה.
״היי, ילדה חדשה״ הרגשתי משהו נחבט בראשי. בזמן שדמות מתולתלת אלוהית צופה בי.
״בשביל מה עשית את זה?״ רטנתי שזרקתי את הבקבוק הריק בחזרה עליו.
אלוהים איך הוא פאקינג אמיתי. כל שיערה על ראשו מונחת כאילו היא תוכנתה לשכב כך ומעולם לא לזוז. עיניו הירוקות יכולות לבלוע אותך והגומה... הו שאני לא אתחיל אפילו. אבל הוא היה ילד זין.
״אני הארי״
״ קייט״
״תוכלי להגיד את זה יותר חזק?״ קול מעומעם חדר את מחשבותיי. ״קייט, אמרת?״
״הממ כן״ גירדתי את מצחי. פאק יצאתי כל כך מטומטת. כנראה בהיתי בתקרה בזמן שיצא לי רוק מהפה ובלעתי זבוב.
- -
״אני בבית״ טרקתי את הדלת למתים. שום תשובה. התקדמתי למטבח כאשר פתק תלוי על דלת המקרר
״יצאנו לקניות לבית נשוב בערב, יש מרק במקרר תהיי רעבה. Xx"
שלום ערב פיצה והזמנת סרטים בתשלום.
צלצול דלת נשמע מבעד למסדרון בזמן שקמתי במהירות מהספה נחושה להגיע לשליח הפיצה, לקחתי במהירות את הכסף מהשולחן ופתחתי את הדלת.
״הממ.. 12.30 יורו״ הוא הביא לי את השקית בזמן שהגשתי לו את הכסף. מלמלתי תודה וסגרתי את הדלת. מיהרתי בחזרה לספה בשביל סוף סוף להתחיל לאכול. גוועתי פאקינג ברעב.
״מה לעזעא-״ עיניי התקרבו לאמצע קופסת הפיצה הריקה שרק באמצע שלה מודבק פתק. הרמתי אותו באיטיות כאשר קראתי מה רשום עליו,
״את צדקת לאב, זה רחוק מלהסתיים״
חזרתי לקצב כתיבה נורמלי<3
שיהיו יותר קוראים אני אחליט על יום מסוים שיעלה בו פרק.
