לפני שאתם ממשיכים לקרוא-
חוץ מג'ייסון וריינה אף אחד לא יודע שניקו הומו
נ.מ. ניקו
אני לא מאמין שככה זה נגמר.
ניצחנו את גאיה.
ליאו מת.
פרסי עדיין עם אנבת'.
וויל לא מפסיק להציק לי.
הוא לא מבין שאני לא מעוניין להיות בקשר איתו.
אני רוצה להיות בקשר רק עם אחד.
ההוא עם העיניים הירוקות,
עם ההומור המקסים,
עם השיער השחור והיפה,
זה הוא. זה פרסי ג'קסון.
אני לא יכול להוציא אותו מהמחשבות.
מצבי לא נהיה יותר טוב.
ריינה וג'ייסון מצליחים להשאיר אותי שפוי.
דפיקה נשמעה בדלת.
"פתוח" אמרתי.
זה היה ג'ייסון בדלת.
אני לא יודע למה עלתה לי טיפת תקווה שזה פרסי.
הייתי כל כך טיפש שהאשמתי אותו במותה של ביאנקה והתרחקתי ממנו.
ג'ייסון קטע את מחשבותי כשהתיישב על המיטה שלי בביתן האדס.
"ניקו..." הוא אמר
"אתה זוכר... נכון...?" המשיך להגיד
לצערי כן. זכרתי למה הוא מתכוון.
"אני מחר חוזר בחזרה למחנה יופיטר. עליי לקיים את ההבטחה שלי. אתה תסתדר בלעדי, נכון? תבטיח לי שלא תנסה לעשות שום דבר אובדני."
אני לא מאמין.
איך הוא גילה?
הסתכלתי עליו במבט לא מובן.
"כן ניקו. אני שמתי לב לחתכים שעל הזרועות שלך."
"בסדר. תפסת אותי." עניתי לו.
"בבקשה ניקו. תפסיק. זה לא עוזר לך לפגוע בעצמך. אני לא יודע מה קורה לך. הרי אין לך סיבה להיות בדיכאון. אתה כבר לא מאוהב הרי בפרסי אז אין לך מה להיות פגוע." הוא אמר.
הוא לא יודע ששוב התאהבתי בפרסי.
עצמתי עיניים ונשמתי עמוק.
אני מתחיל להרגיש קצת רע שלא סיפרתי לו.
אולי כדי שאספר לו..?
לא. אני לא יכול.
אבל.... אני חייב לדבר עם מישהו...
אני צריך לספר לו.
"ג'ייסון... אני צריך לספר לך משהו.." אמרתי.
"הכל בסדר ניקו?" שאל אותי,
"אני מאוהב בפרסי" לחשתי.
חיכיתי לתגובתו.
"וואו, ניקו. מתי הבנת שאתה שוב מאוהב בו?" שאל אותי ג'ייסון.
"קצת אחרי המלחמה. כשאתה יודע... הכל נהיה בסדר.
כשכולנו ניסינו לחשוב שאולי ליאו עדיין חיי. ככל שהייתי יותר עם פרסי.. התאהבתי בו שוב." זהו. אמרתי את זה. אין דרך חזרה.
"אבל עכשיו כשאנבת' כל הזמן עם פרסי, אני מרגיש יותר ויותר שאני הולך להתמוטט." המשכתי,
"ועכשיו, כשאתה תלך, לא יהיה לי עם מי לדבר. אחותי במחנה יופיטר עם פרנק וריינה. ופייפר זאת פייפר. אני יודע שלא אצליח להיפתח אליה. ופרסי ואנבת'? בחיים אני לא יכול לחשוב על לדבר איתם."
ג'ייסון שתק. על מה הוא חושב?
הוא לאט לאט התקרב אליי.
הוא קירב את פניו לפניי.
לא ידעתי מה לעשות.
מה הוא מנסה לעשות?!
התרחקתי ממנו.
אבל הוא תפס אותי וחיבק אותי.
או יותר נכון מחץ אותי.
הפעם, אבל רק הפעם, לא התנגדתי.
הייתי צריך את החיבוק הזה.
חיבקתי אותו חזרה.
הרגשתי שאני לא יכול להחזיק יותר.
דמעות קטנות ירדו מעיניי.
ולאט לאט, ירדו יותר ויותר דמעות.
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון×ניקו די אנג'לו
Fanfictionפאנפיק על פרסי וניקו, או בקיצור, פרסיקו. אני מקווה שתאהבו את הפאנפיק, ואני לא אגיד יותר מדי כי אני גרועה בלכתוב תקצירים **מוקפא**
