ניקו התעורר עם השחר.
הוא נשאר במיטה והסתכל על מיטה הריקה של פרסי.
לאן יכל להעלם כל כך מוקדם?
חשב לעצמו ניקו.
ניקו התעלם מהמחשבה הזאת.
הוא הבין שהוא צריך להתגבר עליו, והפעם, לתמיד.
_
_
_
פרסי בבוקר נפגש עם אנבת'.
"אני יודע שהיחסים ביננו עכשיו לא הכי טובים שיש, אבל את עדיין חברה שלי, ואני צריך את העזרה שלך, כי את הכי טובה בזה"
"זה בסדר מוח אצה, אני פה בשביל לעזור לך, אנחנו נתפוס את החלאה שאיים עלייך ואל ניקו. אתם נועדתם אחד לשני" חייכה אנבת'.
"חברים?" שאל פרסי
"חברים" ענתה אנבת' "כמו בימים הטובים"
.
"אוקיי, תתאר לי איך הוא היה נראה" אמרה אנבת', ופרסי התחיל לתאר אותו.
"הוא היה גבוה, שרירי ולפי מה שראיתי מהמסכה, האף שלו היה גדול והעיניים שלו היו חומות כמעט שחורות."
"והקול שלו?" שאלה אנבת' בעוד כותבת את התיאור של פרסי.
"הקול שלו היה נמוך"
"בסדר, נצטרך להתחיל לשים לב אל החצויים פה, ונדבר עם ג'ייסון שישים עין על החצויים במחנה יופיטר." אמרה אנבת', "אל תדאג פרסי, אנחנו נמצא את האיש שתקף אותך, ואנחנו נחסל אותו, ואז תספר לניקו את האמת."
-
-
סליחה שהפרק קצר '-'
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון×ניקו די אנג'לו
Fanfictionפאנפיק על פרסי וניקו, או בקיצור, פרסיקו. אני מקווה שתאהבו את הפאנפיק, ואני לא אגיד יותר מדי כי אני גרועה בלכתוב תקצירים **מוקפא**
