חלומות הזויים ומוזרים

היי אני מהעתיד, אל תעשי לי ספויילרים.

החלום מתחלק לשניים- החלק שיפה ומרגש והחלק ההזוי. השיר שנמצא פה למעלה מתקשר לחלק השני של החלום, זה השיר candy store מתוך המחזמר heathers.

חלק 1

זה לילה לפני הבת מצווה שלי, למרות שאני בת 15 בחלום, ואני מתכוננת לקטע קריאה שלי בבית כנסת (אני עושה עלייה לתורה). אני ממש מודאגת ל קריאת הטקסט שלי ואמא שלי הבטיחה לי לבוא ולקרוא איתי את הטקסט אבל היא לא נמצאת. אני מנסה ללכת לישון אבל לא מצליחה כי בחוץ יש רעש מהשיפוצים של הבניין שלנו, רעש בלתי נסבל שגורם לי להתחרפן ולחשוב על זה שהלוואי שהייתי גרה באוהל עכשיו, לפחות שם יהיה קצת יותר שקט ונעים.אחרי קצת זמן, אני סוף סוף נרדמת. לפתע פוקחת את העיניים כשאני נמצאת בדירה מוכרת. אני רואה את אימא שלי שם יושבת ליד החלון ופתאום מסובבת את הראש אליי ונבהלת.

"מה קרה לך מיכל?! את יותר גדולה?!" 

אני מבינה שמשהו פה מוזר.

"איפה אני?" אני שואלת אותה.

"את בבית."

"זה לא הבית שלנו." אני צועקת עליה. ואז אני מבינה שאני בטח בחלום שלי או משהו. למרות שזה ממש מרגיש לי מציאותי. אני מליטה לשתוק.

"מיכלי, השכנים כל הזמן מרעישים לנו." אמא מתלוננת ופותחת את החלון ופתאום אני רואה את הנוף מהדירה הקודמת שלנו שעברנו ממנה שנה שעברה.

"נסעתי בזמן?" אני צובטת את עצמי ומגלה שאני לא בתוך חלום (אני כן, בטח לא צבטתי את עצמי באמת).

"לא מתוקה, את בתוך החלום שלי." 

"את חולמת עליי?! איזה מגניב! באיזה תקופה אנחנו? בת כמה אני במציאות עכשיו?"

"זה קיץ 2016".

"אה." אני נאנחת, קיוויתי להיות תינוקת או משהו. ואז נזכרתי מה קרה בתקופה הזאת במציאות, היינו באמצע מעבר לדירה שאנחנו גרים בה עכשיו.

"את לחוצה מהמעבר?" אני שואלת את אימא.

"כן. אני לא מצליחה להבין איך להעביר את כל הארגזים האלה."

אני מחליטה לעשות דבר אסור, דבר שישנה את העתיד. 

"אמא."

"כן מאמי שלי.

"את רוצה ספויילר למה שעומד לקרות?"

"את רוצה לגלות לי את העתיד? בבקשה אל תאמרי לי. אני לא אוהבת לפעול דרך דרכי הגורל. אם ככה הגורל קבע שהעתיד יהיה, ככה הוא יהיה."

אני נושמת עמוק. רציתי להזהיר אותה, רציתי שלא תעבור, רציתי לספר לה על כל השיפוצים שיתחילו אחרי שנה. אבל כיבדתי את החלטתה ושתקתי. אבל אז פתאום ירדו לי דמעות מהעיניים.