יש לי חלומות ממש מוזרים ומצחיקים, לכן אני כותבת מהם ספר!
מצטערת אם נאמרו אמרות גזעניות או פוגעניות מסוימות בחלום, אני בכל זאת לא יכולה לשלוט בתת המודע שלי.
בכל מקרה, תהנו!
לכבוד היום הולדת שלי מחר אני מעלה את החלום המאוד מפחיד הזה.
לפני שנתחיל יש לי עובדה מעניינת. חלום ששכחו לך את היום הולדת הוא אחד מהחלומות הנפוצים ביותר בעולם ככה שאולי זה לא כזה מוזר. מצד שני החלום עצמו כן מוזר.
אז הייתה לי יום הולדת. קמתי בבוקר וציפיתי לעוגה ובלונים כמו בכל יום הולדת, אבל זה לא קרה. קמתי לבד. חשבתי לעצמי שאולי זה עוד לא היום הולדת שלי ואני טועה. אני קמתי מהמיטה, אולי מחכה לי הפתעה בסלון, אולי כולם מתחבאים מתחת לשולחן, אולי טיילור סוויפט שם ועומדת לשיר לי יום הולדת שמח. אבל זה לא קרה. ראיתי במקום זה רק את אבא שלי, חצי ער ובוהה בטלוויזיה.
"היי אבא."
"היי." הוא ענה מבלי להסתכל.
"מה התאריך היום?"
"ה10 ביוני, למה?"
אני עמדתי עצובה ושותקת. אבא שלי לא זוכר את היום הולדת שלי! החלטתי לא להתייאש, אם יש לי יום הולדת כדאי להתלבש כראוי. יצאתי לתחנת דלק שליד הבית שלי וראיתי מבחר ענק של בלונים בכל הצורות והצבעים. לא יכולתי לבחור אחד אז בחרתי כמה. באתי לשלם עליהם בשמחה, ואז הסתכלתי על המחיר שאני צריכה לשלם- 2000 שקל.
בבדד ובעצב אני הלכתי ברחובות עם בלון אחד ביד. אבל הדמעות שלי מפסיקות כאשר אני נזכרת שהחברים ארגנו לי מסיבה בפארק. אני רצה מהר לפארק בהתלהבות ואז רואה את החברים שלי שם. הם יושבים במעגל מדוכדכים. מגיעה אליי החברה הכי טובה שלי זואי במבט מתוסכל.
"יום הולדת שמח..."
"תודה..."
"אם את תוהה, לא באמת תכננו לך כלום אז סתם אלתרנו משהו. בואי תצטרפי למעגל ציורים.
הצטרפתי למעגל ציורים בו מציירים חופשי עם טושים גרועים כמו שיש בגן. אני חושבת לעצמי על כמה רע לי, וזה אמור להיות יום ההולדת שלי. ואז מגיע פתאום ביל סייפר מגרוויטי פולס.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ביל צועק את הדבר הבא:
"תציירו אותי! כי אני מדהים!"
ציירנו אותו. הוא הסתכל ועבר על כל הציורים ולא היה מרוצה.
"מה זה אמור להיות?" הוא התחיל לכעוס ולעלות אש בידיו. מרוב עצבים הוא הקפיא בכוח חצי מהחברים שלי, והחצי השני רצו לכל כיוון בפחד ובבהלה ורק אני נשארתי שם יושבת על הדשא ובוכה.
WORST. BIRTHDAY. EVER.
***************
בסופו של דבר, ביום הולדת האמיתית שלי כן זכרו לי את היום הולדת ואפילו חגגו לי כל החברים ואחרי שזואי שמעה את החלום היא הכינה לי במיוחד ציור ענקי מקאפה של ביל סייפר שעד היום תלוי לי על הקיר.
