"אנחנו לא נפרדים! תחשבי שאת יוצאת לחופשה" אמר ג׳וני לליילה וליטף את ראשה.
הוריה של ליילה חיכו מחוץ לחדר.
שבוע עבר מאז שליילה אושפזה בבית החולים.
הוריה עידכנו את ג׳וני רשמית על כך שהיא עוזבת וג׳וני אמר להם שגם הוא מרגיש כמוהם.
ג׳וני חיבק את ליילה חיבוק ארוך עד ששמע את דלת החדר ניפתחת.
"אנחנו צריכים לצאת עכשיו" אמרה אימה של ליילה.
הם סיכמו מראש שהפרידה שלהם תהיה בבית החולים והוא לא ילווה אותם לשדה התעופה.
ג׳וני נשק ללחיה הרטובה מדמעות של ליילה וניגב את דמעותיה בידו.
"אני אוהבת אותך. אני לא רוצה לעזוב!" התייפחה ליילה.
"גם אני אוהב אותך ואני מצטער על הכל" אמר ג׳וני וחיבק אותה שוב, מחזיק בכוח את הדמעות שחנקו את גרונו.
הוא ליווה אותה לפתח הדלת כשידה מסרבת להרפות מידו החמה.
"אל תדאגי. רק תשמרי על עצמך ותרגישי טוב" הוא אמר והירפה את אחיזתה מידו, שולח אותה אל הוריה שהביטו לעברם בעצב.
כשסגר את הדלת מאחוריה, הדמעות יצאו ללא שליטה. הוא ניגב אותם במהירות וכיחכח בגרונו.
׳זה הדבר הנכון לעשות עכשיו. זה מה שגם אני רציתי, נכון?׳ מחשבה טורדנית עלתה במוחו. הוא רצה לרוץ בעקבותיהם ולבקש מליילה שלא תלך, אבל הוא עצר את עצמו בכוח.
צלצול טלפון העיר אותו משרעפיו.
"כן מין היוק היונג. אני מגיע עכשיו" הוא יצא מהחדר וירד במעלית לחניה, הוא נכנס למכוניתו והתניע מיד. נוסע אל הסוכנות, חזרה למציאות.
"אתה בסדר ג׳וני? שמעתי שליילה טסה לניו יורק היום. איך אתה מרגיש עם זה?" שאל מין היוק אחרי שהתיישבו בסטודיו בתוך בניין הסוכנות הגדול.
"אני לא יודע. אני רוצה לשכוח מהכל אז תתן לי הרבה עבודה" פלט ג׳וני והניח אוזניות גדולות על אוזניו. הוא עצם את עיניו והקשיב לדואט שלו עם טאהיונג, מהנהן בראשו לפי הקצב.
מין היוק הביט בו בעצב. הוא הבין את כאבו.
השיר הסתיים וג׳וני הוריד את האוזניות מראשו.
"אני אוהב את זה. מתי אנחנו משחררים את הסינגל? יש כבר תאריך?"
"מה? אה... עוד חודש. בדיוק בתאריך של היום הולדת שלך" אמר מין היוק בקול מעט מבולבל. הוא היה נראה מופתע לגלות שג׳וני באמת חוזר לעיניינים אחרי מה שעבר.
"אמרת שאני נפגש עוד מעט עם הבנים, נכון?" שאל ג׳וני.
"כן. היום הלו"ז שלך יחסית ריק אבל שאר הימים שלך יהיו עמוסים כמו שביקשת"
אמר מין היוק ושלח לו בנייד את הלו"ז העמוס לחודש הקרוב.
"אה... כן. אתה יודע אולי מה קורה עם החקירה של המשטרה בנוגע לתקיפה של ליילה?" שאל מין היוק.
"אני משאיר את זה למשטרה." הפטיר ג׳וני בקרירות והביט בלו"ז שקיבל בנייד.
"אימונים, צילומים, ראיונות. מעולה! אין זמן לנשום" אמר ג׳וני וקם ממקומו.
"נחתי יותר מידי בזמן האחרון והתגעגעתי לבנים, אני הולך לחדר החזרות" אמר ג׳וני ויצא מהסטודיו.
הוא הגיע לחדר החזרות הגדול והריק והדליק את המוזיקה.
הריקוד תמיד גרם לו להשתחרר.
הוא החל לרקוד לצלילי המוזיקה מזיז את גופו בתיאום מושלם.
כשהשיר ניגמר, הוא שמע מחיאות כפיים מכיוון הדלת. הבנים נכנסו לחדר מחוייכים.
"אז מה, ג׳וני שלנו חוזר לעיניינים?" שאל יונגי וטפח על שיכמו בחיבה.
"יותר מידי דרמות היו לך בזמן האחרון" אמר נאמג׳ון וחיבק אותו חיבוק גברי קצר.
"טאהיונג גם יצטרף אלינו? שמעתי אותו שר, הוא ממש מדהים!" אמר ג׳ונגקוק בעיניים נוצצות.
"בואו נתחיל להתאמן" אמר המדריך שנכנס לחדר ופיזר את כולם למקומותיהם.
הלילה שוב ירד.
ג׳וני נפל חסר כוחות על מיטתו.
׳אני מתגעגע אלייך ליילה.׳ חשב לעצמו רגע לפני שנרדם.
***
"ליילה!!! התגעגעתי אלייך!!!" צווחה ננסי כשנכנסו לבית.
האחיות התחבקו דקות ארוכות.
"את כל כך חיוורת! ואת בטח עייפה מאד." אמרה ננסי והובילה אותה לחדר שלה.
ליילה נישכבה במיטה וננסי התיישבה לידה.
"אני מרגישה כמו בתוך סיוט" אמרה ליילה בשקט ודמעות החלו לזלוג מעיניה.
"כל הטיסה ניסיתי להעיר את עצמי מהסיוט הזה אבל... אני לא מצליחה להתעורר"
המשיכה. ננסי הביטה בה ברחמים.
"תנוחי אחותי. את צריכה לישון קצת. אני יודעת כמה את אוהבת אותו אבל עשית את הדבר הנכון כשעזבת." לחשה ננסי בעצב וכיסתה את אחותה בשמיכה.
ליילה נרדמה כששבילים קטנים של דמעות עדיין על לחייה.
ננסי הביטה בה בעצב.
"מסכנה שלי." היא אמרה וניגבה את הדמעות בידה.
"אני בטוחה שהוא יבוא אלייך. אם הוא באמת אוהב אותך, הוא יבוא עד לכאן כדי להיות איתך." לחשה בשקט וליטפה את פניה הישנות של אחותה.
YOU ARE READING
bodyguard שומרת ראש
Romanceהושלם! ג'וני עצם את עיניו, מעמיד פנים שהוא ישן. הוא שמע את צעדיה של ליילה מתקרבים ונעצרים קרוב אליו, לפתע חש את נשימותיה על פניו ונשימתו נעתקה. שפתיה הרכות נשקו לשפתיו באיטיות וג׳וני חש איך כל גופו מצטמרר למגעה. במהלך סיבוב הופעות בין לאומי, ג'יי...
