one person 100 secrets! (boyXboy)

פרק 3: "עוגת אורז"

ג'ימין היה מודאג מהבעת פניו של סאוקג'ין ומהרצינות. הוא בחיים לא ראה אותו ככה.
"טוב אני לא יודע מאיפה להתחיל..." אמר סאוקג'ין שידיו החלו להזיע.
"מההתחלה" אמר ג'ימין וגיחח.
ג'ין העביר את ידו בשיערו וחייך חיוך מבוייש.
"אמ... תבטיח שתיקח את זה ברצינות ולא תספר לאף אחד" אמר סאוקג'ין.
"עכשו אתה ממש מתחיל להלחיץ אותי" השיב לו ג'ימין.
"אני מאוהב..." אמר סאוקג'ין
"טוב כבר הבהלת אותי חשבתי שזה משהו רציני, אני שמח בשבילך" ענה ג'ימין
ג'ימין משך את סאוקג'ין לחיבוק גברים אך סאוקג'ין עצר אותו באמצע... "חכה לא סיימתי" אמר "זוכר את אותו היום במסעדה שלא סתמת את הפה על הנער שפגשת ברחוב... נו, איך אמרת שקוראים לו...?! אה ג'ונג קוק; בקיצור נשארתי במסעדה עוד קצת כי הרגשתי בחילה ואז נער אחד שהיה שם ניגש אלי ושאל אם הכל בסדר והתחלנו לדבר ו..." אמר סאוקג'ין והשאיר את ג'ימין מתוח
"ו...???" אמר ג'ימין
"והתאהבתי בו" לחש סאוקג'ין כשהסתיר את פניו.
"ג'ינה מה אמרת?" אמר ג'ימין
"התאהבתי בו" צעק סאוקג'ין כשדמעות היו בעיניו.
סאוקג'ין ידע מה עומד לקרות, הכל ישתנה מעכשו, חברו הטוב ביותר גילה שהוא גיי.
סאוקג'ין השפיל מבטו ונתן לדמעות לרדת.
ג'ימין חיבק את סאוקג'ין ואמר לו "אתה באמת חושב שאני אשפוט אותך על דבר כזה?! , שום דבר לא ישתנה, אתה תמיד תיהיה ההיונג שלי".
סאוקג'ין הרים את מבטו וחייך לג'ימין.
"אז מתי אני אפגוש את גיסי לעתיד?!" אמר ג'ימין.
"טוב נמאס מהדיכאון והלחץ הזה בוא נרד למטה לראות סרט" אמר ג'ימין כשפתח את הדלת.
*בום* הוסוק נפל על הריצפה, קם מיד ואמר "לא צוטטתי, מה הקשר?!".
שלושתם פרצו בצחוק.
"תביא אותו אלינו, נעשה לו מבחן מעבר" אמר הוסוק.

-------
אומנם הוסוק היה שנה מעל סאוקג'ין וג'ימין אך זה לא הפריע להם להיות חברים הכי טובים
-------

דפיקה נשמעה על הדלת והוציאה את השלושה ממצב הרוח המורם שהיה.
"אתה מחכה למישהו?" שאל הוסוק "לא ואתה?" שאל ג'ימין."לא שידוע לי" השיב הוסוק. השניים הסתכלו על סאוקג'ין "אל תסתכלו עליי" אמר " אני בשוק שאני עוד פה ולא ברחתי לפני עשר דקות".
דפיקה נוספת נשמעה, הפעם אגרסיבית יותר שהבהילה מעט את השלושה.
"ג'ימינה, אתה בבית?" קול מוכר נשמע מבחוץ.
ג'ימין זיהה את הקול "זה ג'ונג קוק".
תחושת הקלה פגשה את סאוקג'ין והוסוק שהתנהגו כאילו ראו רוח רפאים.
"אז סוף סוף אני פוגש את גיסי לעתיד" חייך סאוקג'ין והרים את גבותיו ברמיזה.
"שתוק ג'ינה" אמר ג'ימין והסמיק קלות "אני לא כמוך" ונתן מכה קלה בעורפו של סאוקג'ין.
לא עברה יותר משניה עד שג'ימין הבין מה אמר "לא התכוונתי לזה ככה, התכוונתי ש.. אמ.. ווי אני צריך להתרגל "אמר ג'ימין בתסכול. "זה בסדר, גם אני צריך להתרגל" אמר סאוקג'ין.
דפיקה נוספת נשמעה על הדלת והבהילה אותם בשנית.
"אני עוד מחכה" אמר ג'ונג קוק.
ג'ימין הכניס את ג'ונג קוק ולא הופתע לגלות שהארו ליוותה אותו.
בשבועיים שעברו, ג'ימין וג'ונג קוק לא ניהלו שיחה אחת לבד שנערכה יותר משתי דקות בלי הפרעתה של הארו, מה שגרם להתפתחות רגשות שנאה כלפיה אצל ג'ימין.
"היי קוקי" אמר ג'ימין בקול נרגש "שלום הארו" הוסיף בזלזול.
"היי ג'ימין" השיבה הארו "התגעגעת אליי?" הארו חיכתה לתשובתו של ג'ימין בציפייה, כאשר ג'ימין וג'ונג קוק כבר היו בפנים.

--------
הוסוק וג'ונג קוק נפגשו מעט פעמים
ברחוב, אבל לא מספיק בשביל
ממש להכיר אחד את השני.
-------

"שלום הוסוק, מה נשמע?" שאל ג'ונג קוק והתיישב לידו.
"hold that thought"
אמר ג'ימין.
"קודם כל תכיר את ג'ינה, החבר הכי טוב שלי" בזמן שהסתובב אליו וחייך חיוך גדול ומרוצה.
סאוקג'ין גילגל את עיניו ואמר "אמרתי לך להפסיק לקרוא לי ככה" ולחץ את ידו של ג'ונג קוק.
"שלום, אני סאוקג'ין, אבל אתה יכול לקרוא לי ג'ין. ג'ונגקוק, נכון? שמעתי עליך הרבה מג'ימין" וחייך מרוצה מהירידה על חברו.
"היונג" מלמל בכעס ג'ימין כאשר הוא וג'ונג קוק הסמיקו.
הארו התיישבה ליד הוסוק . "מי אתה?" שאלה הארו בטון מזלזל.
"אחיו הגדול של ג'ימין" חייך חיוך ממזרי כשראה את מבטי האהבה שהארו מסתכלת בהם על ג'ימין.
"א..אתה אחיו הגדול?" שאלה הארו.
"כן. למה יש בעיות?" החזיר לה באותו טון מזלזל בו השתמשה בתחילת השיחה,והארו השתתקה.
"שמעתי שיש שכנים חדשים במורד הרחוב, ותהיתי אם תרצה להצטרף אליי ולהביא להם עוגת אורז?"(מסורת של קוריאנים להביא לשכנים חדשים עוגות אורז) שאל ג'ונג קוק.
"

רעיון טוב" אמר ג'ימין.
"מי בא איתנו?" שאל ג'ונג קוק.
"אני" קפצה ראשונה הארו שהבינה שג'ימין גם הולך.
לאחר מחשבה קצרה החליטו הוסוק וסוקג'ין להשאר בבית לשחק בפלייסטיישן.
"רק שאלה קטנה... מאיפה יהיה לנו עכשו עוגות אורז?" שאל ג'ימין.
"כמה בתים מפה יש מאפייה קטנה" ענה ג'ונג קוק.
השלושה הלכו יחד למאפייה, ולפתע הייתה שיחה להארו.
"הארו תחזרי הביתה, אנחנו נוסעים למשפחה לסוף השבוע" אמרה אמא של הארו בטלפון.
"ג'ימין אני צריכה ללכת, אל תגעגע אלי יותר מידי" אמרה הארו.
ג'ימין גלגל את עינייו.
"ביי קוקי, נתראה" אמרה הארו ונישקה אותו מתוך חובה.
בשניה שהארו עזבה ג'ונג קוק חייך חיוך מרוצה לג'ימין וג'ימין החזיר לו חיוך מרוצה.
השניים הגיעו לביתו של השכן החדש ודפקו בדלת.
השכן פתח, השניים בירכו אותו על הגעתו לשכונה, הביאו לו את העוגות אורז והחלו בשאלות הכירות.
"קוראים לי מין יונגי אבל אתם יכולים לקרוא לי שוגה" אמר השכן.
"שוגי בוגי" השניים צעקו בו זמנית והשלושה החלו לצחוק.
"אני בן 16 ואני מצטרף בשנה הבאה לבית הספר פה ממול" אמר יונגי.
"איזה קטע גם אני מצטרף לבית הספר הזה שנה הבאה" אמר ג'ימין.
"ואני כבר לומד בו 3 שנים שנים" אמר ג'ונג קוק.
"אני בן 17 וקוראים לי ג'ימין, אני גר שלושה בתים לידך" אמר ג'ימין.
"אני בן 16 וקראים לי ג'ונג קוק, אני גר ארבע בתים לידך" ג'ונג קוק מיהר להוסיף.
השלושה דיברו ואחרי בערך חצי שעה ג'ונג קוק וג'ימין נפרדו מיונגי.
"ג'ימינה רוצה ללכת לפארק שפה מאחורה?" שאל ג'ונג קוק, וג'ימין הנהן את ראשו.
השניים התיישבו על גבעה קטנה שבגינה ופתאום ג'ונג קוק התפרץ ואמר "אני יכול לספר לך משהו?!".

---

גם לקוקי יש סוד?!?! 😱
איך ג'ימין יכול לשמור כל כך הרבה סודות?!

תודה ענקית לכולן על התמיכה והאהבה שאתן מראות בתגובות❤