one person 100 secrets! (boyXboy)

פרק 5 א': "המשחק"

"אני בבית" אמרה הארו בחלל הריק של הבית, היא אף פעם לא אהבה לחזור הביתה, תמיד הרגישה לבד בבית כל כך גדול והעובדה שההורים שלה לא היו הרבה בבית לא עזרה!
"תארזי מהר אנחנו ממהרים" אמרה אמא של הארו.
"אני באמת חייבת לבוא?" שאלה הארו. היה ברור שמבחינת הארו היא מעדיפה להשאר בבית ולהפגש עם ג'ונג קוק(ג'ימין).
"כן, את באה" אמר אביה של הארו.
הארו גילגלה את עיניה, עלתה לחדרה בחוסר רצון מוחלט וארזה מזוודה.
"מתי נחזור?" שאלה הארו.
"בעוד שבוע" ענתה לה אימה.

--------

צלצול טלפון קטע את השיחה של ג'ונג קוק וג'ימין שעדיין היו במסעדת באנגטאן.
ג'ונג קוק ראה על צג הטלפון שהארו התקשרה וענה בחוסר רצון.
"מה?" שאל בתוקפניות.
"אני נוסעת רחוק למשפחה ואני אחזור בעוד שבוע, תגיד לג'ימיני שאני אתגעגע אליו" השיבה הארו.

ג'ונג קוק גלגל את עיניו ואמר "טוב נתראה" וישר ניתק בלי לחכות לתשובתה של הארו.
"הכל בסדר" שאל ג'ימין?
"כן הכל אפילו יותר מבסדר" אמר ג'ונג קוק כשחיוך נפרש על פניו.
"מה קרה?" ציחקק ג'ימין.
"הארו התקשרה ואמרה שהיא נוסעת למשפחה לשבוע" אמר ג'ונג קוק.
לפתע נפרש חיוך על פניו של ג'ימין.
"מה אתה רוצה שנעשה בזמן שהיא לא פה?" שאל ג'ימין.
"כל מה שאני לא יכול לעשות שהיא פה" ענה.
"אתה מתנהג כאילו מינימום שחררו אותך מבית סוהר" פרץ בצחוק ג'ימין.
ג'ונג קוק הנהן בראשו וחייך בהסכמה.
"אתה רוצה לישון אצלי?" הציע ג'ימין בפתאומיות.
"טוב, אז בוא נחזור שאני אסדר דברים ואבוא" ענה לו ג'ונג קוק.
השניים הלכו בחזרה הביתה וכל הדרך הם דיברו והתחילו להכיר אחד את השני טוב יותר.
"מה עם חבר שלך, אמ... אה סוקג'ין?" שאל ג'ונג קוק.
"מה איתו?" שאל בחזרה ג'ימין.
"איך הכרתם?" שאל ג'ונג קוק.
"אה... " ציחקק ג׳ימין "סוקג'ין ואני חברי ילדות, אנחנו מכירים מאז שאנחנו נולדנו כי ההורים שלנו עובדים ביחד וההורים שלנו הם חברים טובים מאוד אז הם היו באים אלינו הרבה ויצא שהתחברנו מאוד למרות שהיינו נפגשים גם בלי היוזמה של ההורים שלנו" ענה ג'ימין.
השניים הגיעו לביתם, ג'ונג קוק פנה לביתו בכדי לסדר את הדברים שהוא צריך לקחת בכדי לישון אצל ג'ימין וג'ימין פנה לביתו.
"אני בא עוד 10 דק" צעק ג'ונג קוק בעודו עולה לביתו.

------

הגיעו שעות הערב, ג'ין והוסוק היו יחד איתם.
עד כה הם עשו טורניר פלייסטישן והזמינו פיצות.
אבל עכשיו הוסוק יצא להביא בקבוקי שתיה חריפה, כשחזר השלושה הסתכלו עליו במבט שואל והוסוק גלגל עיניו ואמר "נו תזרמו קצת...מה כבר יקרה?!".
"אוקי זה משחק שלמדתי בכיתה י'א... ג'ימינה אם אתה מספר את זה להורים אני רוצח אותך" אמר הוסוק מסתכל על ג׳ימין במבט רציני בזמן שג׳ימין גלגל את עיניו.
"זה קל.. משחקים אמת או חובה אבל אם אתה מבצע את המשימה כולם שותים שוט אם אתה לא מבצע את המשימה רק אתה שותה" הוסיף הוסוק.
הארבע התיישבו במעגל, סובבו את הבקבוק ויצא שסוקג'ין שאל את ג'ימין.
"אמת או חובה?" שאל סוקג'ין.
"אמת" ענה ג'ימין.
ג'ימין הסתכל סביבו וכולם הסתכלו עליו במבט מוזר, "נו ג'ימינה יא חנון" אמר לו הוסוק האח המדרדר שלו.
"יא, הוסוק" אמר ג'ימין וזרק על אחיו הגדול כרית מהספה שהייתה מאחוריו.
"נו ג'ימינה תזרום..." אמר סוקג'ין, בזמן שג'ונג קוק ישב בצד וצחק עליהם.
"קוקי מה אתה צוחק?! עוד מעט יגיע תורך" אמר לו ג'ימין.
"טוב, בסדר... חובה! עכשו סתמו" אמר ג'ימין.
"עליך להחליף בוקסרים עם הוסוק" אמר לו ג'ין.
"מההה?! אין סיכוי" ענה ג'ימין.
"אז אתה מעדיף לשתות?" אמר הוסוק והגיש לו את הכוס לשוט הראשון.
ג'ימין חשב מה לעשות, "אוקי אני אעשה את זה אבל שתדעו שאתם חולי נפש!".
ג'ימין והוסוק החליפו בוקסרים.
ג'ימין התיישב חזרה, מתלהב עם חיוך על הפנים ואמר: "עכשו תשתו!", השלושה האחרים שתו את השוט הראשון שלהם.
הזמן עבר, בקבוקי השתיה החלו להגמר והארבע כבר היו שיכורים ועשו משימות מביכות ומפגרות כמו: סוקג'ין צעק "קוקוריקו" מהחלון בזמן שהיה שיכור ובטעות הוא נפל מהחלון בקומה הראשונה על הפנים אל מחוץ לבית.
ג'ונגקוק טיפס לצמרת אחד העצים,הוריד חולצה ,תופף על חזהו וצעק כמו טרזן, וכשירד, קלט ששכח את חולצתו למעלה, החברה היו צריכים לצייר באיפור על בטנו של הוסוק והעלו את זה לאינטרנט.
הארבע היו שיכורים, האלכוהול שלט על מעשיהם לגמרי.
"ג'ימינה המשימה שלך היא לנשק אותי" אמר בפתאומיות ג'ונג קוק, כנראה שהאלכוהול השפיע לו גם על הרגשות ולא רק על המוח.