*הצילצול נשמע ברחבי הבית ספר*
"ג'ימינה אתה בא?" שאל ג'ונג קוק.
"לאן?" שאל ג'ימין.
"אלי עם כל החבר'ה!" קבע ג'ונג קוק.
"איזה חבר'ה? יש לי כמה" שאל ג'ימין בביטחון ושילב ידיו.
"כן בטח..." ענה ג'ונג קוק -_-
"קיצר בוא ותיקרא לשוגה, ג'ינה, ראפ מונסטר, ג'יהופ" אמר ג'ונג קוק.
"אם ג'ינה היה שומע אותך קורא לו ככה הוא היה הורג אותך... הוא שונא שקוראים לו ככה" אמר ג'ימין.
"קוראים לי איך?!" שאל סוקג'ין שמפתיע אותם בחיבוק מאחורה.
"ג'ינה" אמרו ג'ימין וג'ונג קוק באותו זמן.
"שיט" אמר ג'ימין.
"למה כולם קוראים לי ככהההה?!?!" צעק סוקג'ין כשהוא לא מבין איך כולם יודעים על השם הזה שאמא שלו המציאה לו שהיה קטן.
נאמג'ון נגיע מאוחרי סוקג'ין, בילגן את שערו ואמר "ג'ינה הנסיכה הורודה שלנו".
"איך אמרתם? ג'ינה?" אמר שוגה שהצטרף אליהם.
"לאאאא, תקראו לי ג'ין" אמר סוקג'ין שרקע ברגליו וייבב כמו ילד קטן.
"טוב ג'ינה... בכל מקרה כולכם באים אלי!!!" קבע ג'ונג קוק.
כל החברה הגיעו לביתו של ג׳ונג קוק וכמו תמיד, הארו הצטרפה אליהם.
"רוצים פיצה?" צעק סוקג׳ין.
"מה אתה חושב?" צעקו כולם.
לפתע, דלת ביתו של ג׳ונגקוק נפתחה, והוסוק הופיע שם עם 5 מגשי פיצה והכריז בגאווה "ג׳ין אני מכיר אותך הרבה יותר מדי טוב בשביל לדעת שברגע שתגיע לפה תחשוב על אוכל" וסוקג׳ין הסמיק קלות. נאמג׳ון לא היה מרוצה מכך שמילותיו הפשוטות של הוסוק משפיעות באופן כזה על החבר שלו. נאמג׳ון שם את ידו מסביב לסוקג׳ין ,קירב אותו קרוב אליו, נשק ללחיו של סוקג׳ין וחייך חיוך שמזכיר להוסוק את מקומו.
הבנים שיחקו בפלייסטשן במשך כל זמן שהייתם אצל ג׳ונג קוק. לאחר רבע שעה ג׳ונג קוק וג׳ימין שמו לב שהארו לא הייתה בכיסא שישבה בו מלפני כמה רגעים.
"ג׳ימינה לך לחפש אותה, ותזכור את התוכנית" לחש לו ג׳ונג קוק וקרץ.
ג׳ימין גילגל את עיניו וקם בחוסר רצון לחפש את הארו.
"אני לא מאמין שהסכמתי לתוכנית המטופשת הזאת" לחש לעצמו ג׳ימין.
לפתע שמע קול יבבות מגיע מהחדר של גונג קוק.
ג׳ימין פתח את הדלת וראה את הארו יושבת על המיטה, בוכה.
ג׳ימין התיישב לידה ושאל "הכל בסדר?"
"מה אכפת לך בכלל?" רטנה הארו ויבבותיה גברו.
"הי הכל יהיה בסדר, ספרי לי מה קרה..."
"תבטיח שלא תספר לאיש! במיוחד לא לקוקי!!"
"מבטיח"
השניים לחצו את לחיצת היד לשמירת הסוד (כהרגלם של הקוריאנים)
"נמאס לי לשקר! אני אוהבת את קוקי..."
"אבל....." קטע ג׳ימין את הארו בחוסר סבלנות.
"אבל לא בתור בן זוג! יש מישהו אחר שאני אוהבת"
ג׳ימין לא היה מופתע, ולמרות שידע את התשובה שאל "מי?"
הארו רק המשיכה לבכות וג׳ימין נאנח.
כדי שהתוכנית תפעל, ג׳ימין התקרב אל פניה של הארו וניגב את דמעותיה עם האצבע שלו.
נקודת מבט ג׳ונג קוק
עברה דקה, ועוד אחת, ועוד שתיים, ועוד חמש, וג׳ימין עוד לא ירד למטה.
"אני מתערב איתך איתך שג׳ימין והארו יהיו ביחד" אמר יונגי.
"אין מצב!!" אמר סוקג׳ין "ותפסיק עם ההתערבויות המיותרות האלה!"
"טוב אוממה ג׳ינה" אמר יונגי.
משום מה, המחשבה על ג׳ימין והארו עיצבנה אותי, ולכן החלטתי לעלות לראות מה קורה איתם.
כשעליתי למעלה שמעתי לחשושים מחדרי והבנתי שהם שם.
פתחתי את הדלת ואמרתי "הנה את.." נשימתי נעתקה. יצאתי מהחדר עם דמעות בעיניי 'לא, לא זה לא יכול להיות! הם... הם התנשקו? לא אין מצב הוא לא היה עושה לי את זה'
YOU ARE READING
one person 100 secrets! (boyXboy)
Fanfiction"קוקי אנחנו צריכים לדבר" אמרה הארו "השתנתי, אני אוהבת מישהו אחר... אנחנו צריכים להפרד" הוסיפה. "למה נישקת אותי ככה פתאום אחרי שלא דיברנו חצי שנה?" "אני אוהב אותך" מה קורה שחיים במקום חדש מסתבכים לפני שהתחילו?!
