one person 100 secrets! (boyXboy)

פרק 8:דאדי קינק

לצערי, הכותבת השניה של העמוד הייתה צריכה לעזוב את הוואטפאד מסיבות אישיות. כולנו נתגעגע אליה מאוד, ולכן הפרק הזה מוקדש לפארק נועה סאנשיין שלי❤

============

ג׳ימין היסס אם לספר לג׳ונגקוק על רגשותיו. הוא לא יכול להסתיר אותם ממנו יותר. הוא אזר אומץ ואמר
"ג׳ונגקוק אני או..."
"קוקי!" נשמעה צעקה שקטעה את ג׳ימין וגרמה לשניים להסתכל על אדם שנופף בידיו וקרא שוב "קוקי!".
"לא, לא זה לא יכול להיות" מלמל ג׳ונגקוק.
האדם ניצב מול השניים ואמר "קוקי שלי התגעגעתי".
"טאה מה את..." לפני שג׳ונג קוק הצליל להשלים את המשפט, טאהיונג התנפל על ג׳נג קוק בנשיקה שהפתיע את ג׳ימין ואת ג׳ונג קוק.
ג'ימין החל לדמוע והלך משם מהר ככל האפשר.
"קוקי התגעגעתי" אמר טאהיונג.
"מה אתה עושה פה? למה לא אמרת שאתה בא? שאל ג'ונג קוק.
"חזרתי בשבילך, בשבילנו" ענה ונשען קדימה לתת לג'ונג קוק נשיקה על הלחי, בעוד שג'ונג קוק עוצר אותו ואומר: "זה לא מתאים...המשכתי הלאה, הייתה צריך להגיד לי שאתה בא".
ג'ונג קוק סובב את ראשו ושם לב שורוד השיער (ג'ימין) כבר לא שם.
'ג'ימינה בבקשה אל תחשב על זה בדרך לא נכונה' חשב לעצמו בראשו ג'ונג קוק.

-----

קוקי יצא מדלת ביתו בדרכו לבית ספר כששמע טריקת דלת וראה את ג'ימין יוצא
"ג'ימי..." קוקי לא הספיק להשלים את משפטו כשנשמעה צעקה מצידו השני של הכביש "קוקיי" צעק טאה בעודו עובר את הכביש בריצה בכדי להגיע לקוקי כמה שיותר מהר.
"בוקר טוב!" "איך ישנת?" "רוצה ללכת ביחד?" שאל טאה.
"האמת שאני צריך לדבר עם ג'ימין" ענה לו קוקי "יופי אז בוא נלך" אמר טאה שתפס בקוקי ומשך אותו כשבאותו זמן ג'ימין יצא משער הבית והלך בצעדים קטנים ומהירים לכיוון בית הספר.
קוקי שנאלץ ללכת עם טאה מנסה להגביר את קצב צעדיו.

ג'ימין הגיע לבית הספר, שם את תיקו על השולחן שליד שולחנם של ג'ין ונאמג'ון.
"ג'ימינה התגעגעתי אליך" צעקה הארו בעודה נכנסת לכיתה.
"עזבי אותי אין לי כוח לדבר איתך עכשו" ענה לי ג'ימין.
"אתה יודע ג'ימין" אמרה הארו שישבה על השולחן עליו ג'ימין הניח את ראשו.
"לא" ענה לה ג'ימין.
הסתכלה שאף אחד לא שומע וראתה את קוקי בדרכו להכנס לכיתה כנראה לדבר עם ג'ימין
"נפרדתי מקוקי בשבילך" לחשה לג'ימין באוזן ונישקה אותו בלחי.
לפני שג'ימין הספיק להגיב על מה שקרה נשמעה צעקה "יאאא" זה היה קוקי מהפתח הכיתה בעודו הולך מהר בין השולחנות לשולחן של ג'ימין דוחף את הארו ולוקח את ג'ימין "אם לא אכפת לך אני צריך לדבר איתו" אמר קוקי ויצא עם ג'ימין מהכיתה.
"ת-תעזוב אותי!" ג׳ימין ניסה להשתחרר מאחיזתו החזקה של ג׳ונגקוק בידו "תפסיק להתווכח כבר" אמר ג׳ונגקוק והגביר את קצב הליכתו כאשר ג׳ימין נגרר מאחוריו בבלבול וצעדים מהירים.
ג׳ונגקוק נעצר בפינה שקטה ועדיין החזיק בידו של ג׳ימין "אתה רוצה אותה?" "מ-מה? לא למה שאני ארצה אותה" שאל ג׳ימין בבלבול "לא ניסית לברוח מהנשיקה" ג׳ונגקוק ענה.
בין ה2 היה שקט שהיה אפשר לשמוע טיפת טל שנפלה על הקרקע.
"אתה רוצה אותו" שאל ג׳ימין בהיסוס "את טאהיונג?" שאל ג׳ונגקוק וכל מה שהרוויח היה הנהון קטן מצד ג׳ימין.
לג׳ונגקוק לקח זמן לענות על השאלה מכיוון שלא ידע בעצמו את התשובה. כן, הוא עדיין היה פגוע שטאהיונג לא ניסה ליצור איתו קשר כל החצי שנה הזאת, אבל שהוא ראה אותו אתמול, הוא גרם לו להרגיש את כל מה שהרגיש אליו לפני חצי שנה בפעימת לב אחת.
ג׳ימין שם לב למה שהיה ונאנח. הוא רצה לדעת מה קורה בין אהובו לטאהיונג כרגע, אבל הוא מפחד מהתשובה.
צלצול טלפון קטע את מחשבותיו.
"ה-הלו?" ג׳ימין ענה בלי להסתכל מי היה "היי ג׳ימין זה נאמג׳ון. אני צריך לדבר איתך" "א-אוקיי" ענה ג׳ימין "נפגש בקפיטריה?" "מעולה" ענה נאמג׳ון "אני ככ רעב שאני יכול לאכול מישהו. נתראה שם" וניתק.
ג׳ימין היה מבולבל, הרי מה יש לקים נאמג׳ון, הדוגמן המפורסם שלומד איתם בשכבה, לרצות ממנו? הרי הם נפגשו רק פעם אחת "אני צריך ללכת ג׳ונגקוק" אמר ג׳ימין. ג׳ונגקוק היה ככ עסוק במחשבות שבכלל לא שמע מה שג׳ימין אמר.
ג׳ימין נאנח והלך לקפיטריה

נקדמ ג׳ימין
התיישבתי בקפיטריה ובגלל שהיינו קצת קרובים לקריסמס, מזג האוויר התחיל להיות קריר.
הזמנתי שוקו חם וחיכיתי שנאמג׳ון יגיע.
צעקה נשמעה ברחבי הקפיטריה והסתכלתי במיידית לכיוון הדלת, ששם ראיתי את נאמג׳ון שפשוט נמרח על הדלת. פרצתי בצחוק והוא התיישב מולי בזמן ששפשף אז אפו.
"טוב אני פשוט יגיד את זה כי ממש כואב לי" הוא לקח נשימה עמוקה "אני וג׳יני יוצאים כבר כמה זמן, אבל משום מה, אני מתרגז שהוא לא קורא לי דאדי, ושהוא מתנהג בחוצפה יש לי דחף לא מוסבר להעניש אותו.. אני מבין שאני נשמע מפגר אבל אני מתחנן בפניך ג׳ימין תעזור לי אני מפחד לפגוע בו" הוא היה נראה ממש בלחץ ולקחתי שניה לחשוב "אני חושב שזה נקרא דאדי קינק היונג" "פאק.. אתה חושב שזה יפחיד אותו? אני לא רוצה לאבד אותו ג׳ימין, אני באמת אוהב אותו" הוא החזיק את ראשו בין ידיו שנשענו על השולחן וראיתי שהוא נלחם בדמעות "א-אתה רוצה שאני אדבר איתו על זה? כאילו אולי אני אוכל לשאול אותו מה הוא חושב על הקינק הזה.. חוץ מזה הוא גם אוהב אותך נאמג׳ון היונג, אני לא חושב שזה מה שיבריח אותו ממך" אני באמת חושב ככה.
הוא נאנח והסתכל עליי בחיוך קטן "תודה" "בכיף" חייכתי חיוך גדול.
יצאתי מהקפיטריה והלכתי לדבר עם ג׳ין היונג בביתו. דפקתי על הדלת "ג׳-ג׳ין היונג? אתה בבית?"
"פאק! ב-בבקשה.. עוד! אני מתחנן!" נשמעו קולות מתוך הבית. 'ל-לא זה לא אפשרי.. ג׳ין היונג בוגד בנאמג׳ון??' חשבתי לעצמי ונצמדתי לדלת במטרה לזהות קולות נוספים "אין מצב שאני נותן לך עוד לפני שתתחנן בשביל זה" ה-הובי? ג׳ין היונג בוגד בנאמג׳ון היונג עם.. אח שלי??

###########

THIS STORY IS BACK BIATCHES!
מי אוהב אותי?