street fight

קרב ראשון

דופק גבוה , זיעה קרה, לחץ , כאב ראש מהצעקות . זה מה שעוברים המתאבקים מאחורי הקלעים ...כן עברו שבועיים מאז השבעה של אבא שלי וכבר השיגו לי קרב . מאחר ואין מלא בחורות בקרבות לקח זמן. הביאו לי נגד בחורה שאין לי מושג מי היא ואם הקרב יעבור לי חלק . יונתן כועס עלי אבל מבין, טליה בלחץ מהבוקר ואיתי מנסה לתת לי תרגילים להגנה . אבל זה לא משנה . כשאני יכנס לזירה הכל ישכח ומה שיעלה לי לראש זה איך להתגונן ....יש שמועות עלי שאני אפסיד בדוק . בעוד אני במחשבותי הבחור הערס שהאמר את החוקים בפעם הראשונה שהייתי פה קרא לי לעלות . קמתי מהספסל ברזל מסתכלת על כפות ידי ועל מכנסי הקצים והולכת לכיוונו , שהוא בדלת . " בר את מוכנה ?" הוא שאל בקול חסר ביטחון . הרמתי את ראשי מידיי והנהנתי . הוא הסתכל עלי והמשכנו ללכת עד למקום הזירה . הוא שוב הסתכל עלי בדאגה ונכנס למרכז הזירה אומר את הכללים וקורא ליריבה שלי. וואו . היא יותר גבוהה ממני , 1.80 שיערה היה שטני אסוף בצמה . כולה הייתה רזה עם שרירים , כשהגעתי לעינייה האפורות הצטמררתי . מאיה, חברתי מהיסודי . טוב אנחנו הלכנו לתיכונים שונים אבל זאת מאיה. היא הייתה עשירה ועדינה , לא מובן לי למה היא פה . כשקראו לי בשמי נכנסתי לזירה ובעיני מאיה היה הלם שהתחלף לאהדה ואז הפך למבט כואב. היא תמיד הייתה מראה רגש. היא עמדה בעמדת קרב. וכך גם אני. הרגשתי את הדופק עולה .

זיעה קרה . לחץ . צרחות הקהל

וכשניתנה ההוראה. היא זינקה עלי כשלא הייתי מוכנה , היא הפילה אותי ואותה . היא הייתה מעלי

. החטיפה לי אגרוף ללחי שמאל שעוד אחד ועוד. עד שהרגשתי כעס מבעבע בתוכי . דם זרם מהלחי שלי

. לא הרגשתי את הכאב לרגע. כי באותו רגע האנדרנלין עלה לי לשמיים . הרגשתי כאילו אריזה שלמה של אקסל זורמת לי בוורידים . העפתי אותה לצד השני של הזירה , היא נחתה על רגלייה . ומשום מקום צחקוק נפלט ממני. לא יכולתי לשלוט בו . צחקתי אבל זה לא היה צחוק רגיל, הצחוק שלי הפחיד אותה, את הקהל ואותי . אבל אהבתי את זה. מבט חסר ביטחון עלה לעינייה האפורות .היא התרחקה לקצה הזירה , מתחתי את צווארי בחיוך כמו פסיכופטית . ועמדתי בעמדת קרב במבט פעור עם חיוך גדול על פני למרות החבורה על הלחי שלי. במבטי ניסיתי למשוך אותה לבוא אלי . הסתכלתי עלייה כטורפת . היא צעדה צעד לקראתי בפחד . ואני הנהנתי בחיוך וצחקוק , היא קיבלה ביטחון ולקחה עוד צעד וכאן הסבלנות פקעה בעורקיי והאנדרנלין פרץ מתוכי . רצתי אלייה והתנפלתי עלייה.רגליי היו סביב צווארה וידי מחזיקות בראשה , היא ניסתה להשתחרר ,זחלה , צרחה, אבל אני רק הסתכלתי על התקרה וצחקתי צחוק חלול , הקהל היה שקט אבל עדיין צחקתי . לא בגללה ובגלל הקהל. אלא בגלל החיה שהשתחררה מתוכי סוף סוף. כל כך הרבה זעם שמשתחרר . לא שמתי לב האחיזה נחלשה והיא ברחה ממני לקצה השני של הזירה , תופסת את גרונה ,פרצופה אדום ראשה מסתכל למטה והיא מנסה להסדיר נשמתה , אפילו לא הרגשתי חרטה , מבט מטורף היה בעיני כשהיא הסתכלה עלי במבט זועם . היא קמה מהר אלי הניפה את ידה ובאה לתת לי סטירה. אך ידי תפסה את ידה במהירות , והחיוך ירד מפני. ראשי נטה ימינה במבט מפחיד וריקני. פחד ניראה בענייה , במהירות הבאתי לה אגרוף ללחי . היא נפלה ועצמה עינייה בכאה. התנפלתי עלייה מפילה עלייה את כל הזעם .

רצחו את אבא שלי - אגרוף

-אמא שלי חזרה לחיי- אגרוף

אין לנו כסף- אגרוף

יונתן ואני לבד הפעם באמת - אגרוף ועוד אגרוף

איבדתי את אבא שלי - אגרוף , אגרוף

קמתי מסתכלת על פרצופה מלא בדם, היא בכתה קמה לאט לאט בעזרת הקירות והיסתכלה עלי בתחנונים אבל הסטתי מבט לשנייה.

והכלבה רצה לכיווני בזעם. עאלק תחנונים. שונאת את האנשים השחקנים האלה

הנפתי את רגלי , פוגעת לה פגיעה חזקה בבטנה . היא נפלה על הקרקע . מחזיקה בבטנה. מתקפלת ובוכה בקול . הלכתי לכיוונה לאט. מתכופפת ואומרת לה שקול שרק אני והיא יכולנו לשמוע . " כמה טוב לפגוש חברים וותיקים " היא הסתכלה עלי בשנאה " אני שמחה שאת יתומה " היא אמרה בחיוך מגעיל . ידי התקמצה לאגרוף . שרירי נמתחו בהכנה חדשה למכות ובזעם מחודש .

צחקתי בקול רם עדיין מתכופפת , גורמת לקהל לעמוד . " אני מרחמת עלייך שזה השמחות בחייך את צריכה להתחיל לחיות " ידי הונפה אחורה ואז פגעה באפה וגורמת לה להתעלף . קמתי מסתכלת על מאיה . במבט חלול . שמחה שאבא שלי נרצח. וואו . הרמתי ראשי לקהל הם היו בהלם ואחרי מספר שניות

צרחות

קולות עידוד

קולות הלם

הם הריעו לי בגלל שקרעתי מישהי במכות . אפילו לא חייכתי, סרקתי את הקהל במבט מצומצם . השפלתי ראשי לידיי . נפצעתי. חורים היו בידיי ודם זרם מהם . הרמתי את גופה של מאיה על גבי . סוחבת אותה למחוץ לזירה , שמה אותה על המיטה של המטופלים שם. לקחתי אלכוהול רפואי שמתי על פיסת הצמר גפן שלקחתי . וניקיתי את פנייה המלאות גם. אפה לא היה שבור אך היה מפוצץ בדם , עין שמאל שלה התנפחה הלחי שלה הייתה פצועה בשני חתכים שמהם ירד מהם דם שחלקו הספיק להתייבש .על צווארה היה סימני אדומים. הצטמררתי. אני חיה רעה. במהירות וביעילות ניקיתי וחיטאתי את פצעיה שאני גרמתי . ומהר לפני שהיא קמה ברחתי מהחדר. קראתי לערס וביקשתי ממנו לדאוג לה .

הלכתי מהר לחדר שבו הייתי לפני הקרב . לקחתי את תיקי פתחתי אותו רואה שם את סכום הכסף שהובטח לי אם יהיה ניצחון +40% מההימורים נגדי, 6000 שקל . חייכתי חיוך חלש . וקחתי מהר את בגדי מהתיק , מחליפה מהר את הבגדי הקרב מלאים בלכלוך . בטייץ שחור והחולצה של יונתן . טי שירט לבנה חלקה ובסווטשירט דק בלי שרוולים . הסתכלתי במראה בוחנת את פני, פצע פתוח בלחי שמאל . העצמות ידי יש חורים שהגלידו. אבל מה שהכי הפחיד אותי היה עיני. הם היו ריקות מטורפות. אבל הפחד התחלף בהקלה. כל הזעם שהיה שתוכי ירד בהדרגה עד שכמעט נעלם. חייכתי והלכתי שמה את כובע הסווטשירט על ראשי . משפילה ראשי בחיוך והולכת כשכמעט כולם מחפשים אותי . קהל ואיציק ומיכאל. עכשיו אני הולכת ליונתן שלי

נכנסתי בדלת והדבר הראשון שנתקלתי בו היה חיבוקו של יונתן . הוא התנפל עלי בחיבוק התרחק כשידיו על כתפי ., סורק את הנזק. חייכתי אליו וחיבקתי אותו שוב . הנהנתי לאות ניצחון שהיה ולאות המצב שאני בסדר. היה לנו ערב רגוע . הוא ניקה את ידי המלאות בדם ואני רק חייכתי ...הקרב הראשון מבין רבים שלי